והנה בשנת כת"ר י"ט שבט הקשה אותי החריף מוה' מרדכי מיזיש ני' גם כן קושיא זו ולא זכרתי שכבר הקשיתי זאת ואמרתי ליישב דהנה המלמ"ל האריך בפ"ג מאיסורי מזבח הלכה ח' ונסתפק אי הא דמחוסר זמן אסור הוא מטעם חשש נפל וכשידעינן דכלו חדשיו מותר ע"ש ולפ"ז משכחת לה מחוסר זמן שידענו שכלו חדשיו ויהיה נכנס לדיר להתעשר ולפ"ז תורים שלא הגיע זמנם אף שמקרי מחוסר זמן מכל מקום הם הוי כמחוסר זמן שכלו חדשיו שהרי הם כבר יצאו מכלל נפל בודאי וא"כ שוב דמי לבכור דחל אף בנפל ולכך שפיר פריך מ"ש ממחוסר זמן ודו"ק: ובזה יש ליישב קושית המלמ"ל שם ממעילה דף י"א ולפמ"ש יש לומר דזה קשה דראוי לתורין שלא הגיע זמנם שהם אינם נקראין מחוסר זמן כלל ויש לדחות. ומן האמור יש לפשוט מ"ש בסידורו של שבת ענף רביעי שורש א' שבעופות לא שייך בהם מחוסר זמן והיא תמוה דאף ביותר מזה במחוסר זמן שאינם ראויים לקרבן שייך בהם מכ"ש כשיש בהם חשש נפל דודאי אסורים וז"ב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ו (ט״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.