שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ו (י״ב)

ולפענ"ד תימה רבה דאמאי לא אקשו לר"א ממקרא מפורש בדברי הימים ב' ט"ו פסוק י"א ויזבחו לד' ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים ועיין ברש"י שם שכתב שזבחו מן השלל שהביאו המבואר בסי' י"ד שם וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרוב ולמה לא חיישו לרביעה וצע"ג ועיין במצודות שם ועיין ברש"י שם שני פירושים ויש הפרש מעט בינותם אבל שניהם מסכימים שזבחו מן השלל שהביאו שאל"כ מה ענינו לשם וע"כ צע"ג לר"א. והנה בהא דאמרו במס' פרה פ"ד הפשיטה ואחר כך נתחה דכשר הקשה אותי החריף מוה' יצחק שמעלקיש ני' מהא דאמרו בחולין דף י"א ושחט ושרף מה שחיטה כשהיא שלימה אף שריפה כשהיא שלימה. והשבתי לו דניהו דכשר אם נתחה אבל עכ"פ מצוה מן המובחר שתהיה שלימה ורק בדיעבד כשר ואם כן ע"כ דאזלינן בתר רוב. ועוד נראה לי דבאמת הא דכשר כשנתחה הוא רק משום דכל הראוי לבילה ואם כן כל דלא אזלינן בתר הרוב שוב הי' פסול דלא ראוי שתהי' שלימה והא דבאמת לא בדקינן דכל רוב דאפשר לברורי מבררינן לק"מ לפענ"ד דמלבד דגנאי היא בעזרה לבדוק ועיין ברש"י זבחים דף ע"ד אף גם דזה רוב שכבר הוחזקה דרוב בהמות כשרות ובשלמא אי לא אזלינן בתר רוב כלל אף רוב שכבר הוחזק ל"מ משא"כ לפי המסקנא אמנם מה נעשה דבר"ש מבואר דאף לכתחלה כשר לנתחה ומצאתי במלמ"ל פ"ד מפרה שהקשה עליו כן ע"ש ודוק: