שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ה (ט׳)

לפמ"ש ל"ד דשם עדן אין שמו עליו דעדן לא הגיע זמן איסורו ולא נאסר כ"א עד ששים אבל לאחר פסח שכבר הי' שם חמץ עליו אסור אף אח"כ והוה ס"ד דהוא במשהו וז"ב. גם מ"ש דכמו דלר"י מותר אף בפחות מששים גם לרבא הדין כן ל"ד דלר"י דגם בזמנו בנו"ט פשיטא דאינו אסור לאחר פסח דמה בכך דשמו עליו הא גם בזמנו אינו רק כשאר איסורים משא"כ לרבא דבזמנו במשהו ממילא גם לאחר פסח במשהו וע"ז אמר דלא קניס ועיין באהע"ז מ"ש בזה ולפמ"ש יש להאריך בזה ואכ"מ. והנה הרא"ש כתב דאם ערבו אחר הפסח במזיד אסור וכתבו המג"א סי' תמ"ז ס"ק מ"ד ולכאורה לפמ"ש המ"א בשם הרא"ש דל"צ ששים א"כ ל"צ ביטול כלל ולמה יאסור. ונשאלתי בזה מהרב מוה' אברהם קאמפף נ"י אבל ז"א כמ"ש בגליון המ"א שלי דאף דלא בעי ששים מכל מקום צריך להיות עכ"פ תערובות דבעיניה קניס ר"ש וזה שלקח חמץ בעין וערבו אסור והו"ל מבטל איסור דאסור. אך לכאורה הדבר תלוי אם איסור דרבנן אסור לבטל בידים דלהפוסקים ביו"ד סי' צ"ט דבאיסור דרבנן מותר לבטל א"כ גם כאן מותר.