שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ה (י״א)

אך נראה דבר חדש דהנה בהא דכתב המג"א סימן תמ"ז ס"ק מ"ג דאם נתערב בפסח בששים ועבד עליו הפסח ושהה אף במזיד שרי דהא לא עבר מן התורה ומשמע דהא מדרבנן עבר עליו בב"י. ולפענ"ד הי' נראה דאף איסור דרבנן ליכא בזה והטעם נראה לפענ"ד דאיך שייך ב"י והא החמץ ליתא במציאות ועדיף מנפלה עליו מפולת דהרי הוא כמבוער ומכ"ש בזה דליתא במציאות דכל שאי אפשר ללקחו כלל דהא נתבטל במציאות ואף אם נימא דח"ש עובר על ב"י מה"ת או מדרבנן היינו כשישנו במציאות עכ"פ משהו בעיני' אבל אם נתערב בששים ואין כאן רק משהו פשיטא דלא שייך ב"י דלא נראה ולא ניכר כלל בעולם. ולפ"ז נראה לפענ"ד דבר חדש דמב"מ גרע משא"מ דבא"מ אין הענין במציאות משא"כ מב"מ דעכ"פ הדבר במציאות ניהו דלא נרגש הטעם היינו משום דאינו מורגש טעם האיסור ואף אם הי' הרבה עכ"פ במציאות ישנו ואדרבא האחד מחזיק חבירו וא"כ ישנו בב"י.