שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ד (ח׳)

והנה הרשב"א הקשה דהיאך יכול לגרש האשה בע"כ הא כתיב ונתן בידה ונתינה בע"כ לא שמה נתינה וכתב דא"י לעכבו מלסלק שעבודו דהיא משועבדת לבעל והוא מסלק שעבודו ע"ש ולכאורה רציתי לומר בפשיטות דהרי אמרו בגיטין דף כ' דר"ח אמר יכילנא למפסל כלהו גיטי ואמר רבא אילימא משום דכתיב וכתב והכא היא קא כתבה ודלמא אקנויי אקני לי' רבנן אלא משום דכתיב ונתן והא לא יהיב לה מידי דלמא נתינת גט הוא ולפ"ז ע"כ לא שייך נתינה בע"כ דלא הוה נתינה רק היכא דבעי תורת נתינה אבל כאן דאינו צריך שישוה כלום ואף בכתבו על איסורי הנאה כשר רק דצריך ליתן לה גט ובכה"ג כל שאינו מגיע לה תועלת גם נתינה בע"כ ג"כ הוה נתינה ואף אם נימא דעכ"פ נתינת הגט צריך שיהיה ברצונה זה אינו דהרי באמת אף הכתיבה צריך שיהיה משלו ואקנויי אקני לי' רבנן ומכ"ש במה שנותן לה גט פשיטא דיכול ליתן בע"כ דהשתא שכר הכתיבה דצריך שיהיה משלו סגי אף משלה ומשום דאקני לי' רבנן ומכ"ש במה שא"צ שום שווי רק נתינה אטו אי יהיב בע"כ לא מקרי נתינה סוף סוף מגיע לה כלום לידה ונתן בידה קרינן בה ובשלמא אם צריך איזה שווי או שהתנית עמו לצעורה וכדומה אמרינן דבע"כ לא שמה נתינה והיינו לענין התכלית של נתינה דבע"כ לא חשיב נתינה מעליא אבל כאן דלא בעי שיגיע לידה שום הנאה רק נתינה שטחית שהגט יגיע לידה והרי נתן בידה וז"ב לדעתי.