שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ד (י׳)

ובזה נראה לפענ"ד דלכך במתנות כהונה כמו פדיון הבן וכדומה גם בע"כ מקרי נתינה וכמ"ש במים חיים להפר"ח משום דבשלמא היכא שהקפידה תורה שיתן לזה דוקא א"כ כל שלא קבל הלה מדעתו לא נסתלק כחו וזכותו אבל בממון שאין לו תובעין דעיקר ההקפדה שהלה יתן למי שיהי' וא"כ כל שהגיע ליד אחד הוא יצא ידי נתינה והוה כמו אם התנה שיתן לאחר דיצא ידי תנאו אף בע"כ וה"ה בזה התורה התנה עליו שיתן לכהן וכל שנתן לכהן אף שהוה בע"כ מכל מקום יצא ידי נתינה דלא שייך לומר שלא נסתלק זכותו של הלה דהא באמת היא ממון שאין לו תובעין ויד כל הכהנים שוה בזה והו"ל כאלו מתנה על אחר וזה דבר חדש לפענ"ד והנה זה ודאי דאף למ"ד נתינה בע"כ שמי' נתינה היינו כשנתן לו כפי שצריך ליתן לו או כפי תנאו אבל בנתן לו ואינו שוה כ"כ פשיטא דלא יצא. ובזה הי' נראה לפענ"ד ליישב הא דהקשה הקצה"ח סי' רמ"ג על הפר"ח במ"ח הנ"ל דנתינה בע"כ הוה נתינה במתנות כהונה מהא דאמרו בקידושין דף ח' אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא עגל זה וכו' אלא לאו אע"ג דשווי וכיון דלא קייצי לא וכתבו התוס' דללישנא קמא מייתי ראיה ואם איתא למה בעי סמיכת דעת הנותן הא גם בע"כ הוה נתינה ועיין מגן גבורים סי' י"ד בתשובה מ"ש בזה. ולפמ"ש הי' מקום לומר בפשיטות דניהו דלא בעי דעת כהן זה אבל עכ"פ בעי סמיכת דעת הכהנים וכל דלא קייצי לא סמכי דעת כל הכהנים יהי' מי שיהי' וא"כ לא קיים מצות נתינה ודוקא כשזה מקבל בע"כ אבל הוא נתן לו מידי דקיץ אמרינן אם זה לא רצה לקבל פשיטא דבכל הכהנים דעלמא יהיה מי שירצה לקבל וכל שנתן אף בע"כ מקרי נתינה אבל בלא סמכו דעת שיוכל להיות שלא יסמוך דעת שום כהן ל"מ נתינה בע"כ ודו"ק היטב. וראיתי למחנה אפרים הלכות זכייה ומתנה סי' כ"א שהביא דברי הר"ן באומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז ונתן לה בע"כ לא שמי' נתינה אם נימא דנתינה בע"כ לא הוה נתינה וע"ז תמה דזה דוקא בגיטין משום דלצעורה קמכוין אבל כל דלהרווחה קמכוין כל דהלה נותן וזה לא קיבל מה בכך הא רק להרווחה קמכווין וקיים תנאו ולפענ"ד הדבר ברור כהר"ן דהרי כל שזה מתנה ע"מ שיתן מאתים זוז אם נמצא חסר דינר גם הוא יכול לחזור בו וכמ"ש הח"מ והב"ש בסי' כ"ט סעיף ז' במ"ש הרמ"א ויכולין לחזור בהן דאף הוא יכול לחזור אף שזו רוצית לקבל ע"ש והיינו כיון שהיא יכולה לחזור בה גם הוא לא רצה לקדש עד שיתקיים התנאי וא"כ כיון שיכול לחזור בו ממילא לא שייך דלהרווחה קמכווין והא גם הוא יכול לחזור בו אף שזו נתרצית מכ"ש כשהיא אינה רוצית.