שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (ט׳)

והנה לכאורה עלה בלבי טעם דתלו במוקפות חומה בא"י לפי דעירות המוקפות חומה הי' קדושות לענין שאסור למצורעים ושילוח מצורעים נוהג בו א"כ לכך מקודשת החומה גם לענין קריאה ומצאתי בחידושי הרשב"א למגילה שהעיר בזה והקשה דהתינח אם קדושת הארץ קדשה לע"ל א"כ נתקדשה לשלוח מצורעים ע"ש ונהניתי. אבל באמת יש לתמוה על קושית הרשב"א שהרי רש"י בברכות דף וא"ו גבי הא לן והא להו פירש דקדושת החומה נוהג אף בזמן שאין היובל נוהג והתוס' חלקו ע"ז והרשב"א בחידושיו קיים דברי רש"י ע"ש וא"כ היאך הקשה כאן דבטל קדושתה. אבל באמת נראה דלפמ"ש התוס' דבעיר שרובה גוים בטלה קדושת החומה ע"ש בפרק ד' דכתובות א"כ שוב שפיר מקשה הרשב"א מיהו לפמ"ש הרמב"ן דעיקר ההבדל שבמוקפין הוא בשביל שהי' מוגנים ביותר דהחומה הקיפה ולא הי' עם האויבים והר"ן הקשה באמת על המוקפין בח"ל דהי' עם האויבים ולפ"ז בא"י דלא הי' עם האויבים שוב שפיר חל הקדושה וצ"ע בזה ועיין בדרך הקודש למהר"ח אלפנדרי ז"ל מ"ש במשנה דעיירות המוקפות חומה. אך בגוף הקושיא נראה לפענ"ד דבאמת מוקפות חומה דמגילה אינה ענין לקדושת מוקפת חומה דבא"י לענין ערי חומה דבאמת עיקר המוקפין הי' בשושן והיא היתה בח"ל ובח"ל לא הי' קדושת בתי ערי חומה כמ"ש המהר"ח אלפנדרי שם ודייק לה מדברי הרמב"ם ורק בשביל כבוד א"י סמכו להמוקפין דתלו מה שהיתה מוקפת בימי יהושע אף דחריבה עתה ותדע שכן הוא דגם מוקפין דח"ל יש להם דין מוקפין אף דשם לא שייך דין מוקפין לענין בתי ערי חומה וא"כ נראה דיש הבדל שבמוקפין בח"ל בעי שיהי' מוקף גם עתה כמו שושן שבעת שהיה הנס היתה מוקפת אבל בא"י אף שכעת היא בלי חומה כל שהי' לה דין מוקף לענין קדושת בתי ערי חומה עשוהו בכלל מוקפת חומה. שוב ראיתי בטורי אבן במגילה דף ג' ע"ב בהא דאמרו ישב אין לא ישב לא שהביא דברי רש"י במגילה דף יו"ד שכתב בהא דאמרו כל שתעלה בידך מסורת מאבותיך שמוקף חומה מימות יב"נ כל מצות הללו נוהגות בהן ופירש"י בתי ערי חומה ומקרא מגלה בט"ו ומשמע דלמ"ד לא קדשה לע"ל אין קוראין בט"ו במוקף חומה מימות יב"נ וע"ז האריך לתמוה דא"כ מה פריך בדף ה' והא טבריא מוקף חומה מימות יב"נ והא ניהו דמשמע בחולין דף ז' דרבי ס"ל דעזרא קידש בשעה שעלה מבבל ובקדושתן קיימו אף בזמן הזה ע"ש גבי מה שהתיר בבית שאן מ"מ מנ"ל דעזרא קידש לטבריא בקדושה שני' ועוד אף אם נימא דקדשה מ"מ כיון דקדושה ראשונה ס"ל לרבי דבטלה וא"כ מה מועיל מה שמוקף חומה מימות יב"נ וגם קשה על רוב עיירות שאין מוקפות חומה עכשיו בא"י ומה מועיל מה שהי' מוקפות חומה מימות יב"נ והא הקדושה ראשונה בטלה ע"ש שהאריך בהרבה קושיות והנה אף שהגאון החריף הלז נודע שאין דרכו לעיין במפרשים כ"א מה שעלה על לבו כלב הארי אבל בכ"ז עכ"פ בקדמונים דרכו לעיין ובמס' הלז ראיתי כמה פעמים שלא הביא גם דברי הקדמונים גם הרשב"א והר"ן והנה כבר הבאתי שזו קושית הרשב"א דכל דלא קדשה לע"ל מה מועיל מה שמוקפת חומה מיב"נ וכתב שהקילו חכמים במגילה ע"ש ולדבריו הי' לו להקשות דעכ"פ במוקפין חומה בח"ל מה קדושה שייך בזה. אבל באמת כ"ז אינו קושיא כיון דעיקר מוקפין במגילה הוא בשביל שושן ושושן בח"ל הוה רק שתלוי בא"י בשביל כבוד שהיתה חריבה אבל לא בשביל זה ישתנה הדין. ולפמ"ש לעיל זה ההבדל שבא"י אף שהיא חריבה עתה כל שהיתה מוקפת חומה סגי דאף דבטלה קדושתה עתה אהני לה מה שהיתה קדושה מיב"נ אף עתה עכ"פ לענין מגילה ובחו"ל צריך שתהיה גם עכשיו מוקפת חומה וז"ב. ובזה מיושב מה שתמה הט"א בהא דאמרו בדף ב' אלא שושן דעבדא כמאן ופירש"י דלא ידענו אם היתה מוקפת בימי יהושע והקשה דמשמע מרש"י דאם הי' נודע שהיתה מוקפת מיב"נ אף דהיא בח"ל מ"מ מועיל והרי הוא בעצמו פירש בדף יו"ד הנ"ל דלמ"ד לא קדשה לע"ל אין קורין בא"י בט"ו וא"כ מכ"ש בח"ל דאין קורין ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל שמוקפות כעת ג"כ לא אכפת לן לענין מגילה מה שלא קדשה לע"ל שהרי גם בחו"ל שבודאי לא נתקדשה ואפ"ה קורין בט"ו ורק במה שכעת חריבה הוא דבעי קדושת הארץ להסתייע ולמ"ד לא קדשה לעתיד לבא ל"מ כל שחריבה כעת לשיטת רש"י ולא ס"ל הסברא שכתבתי ודו"ק. והא דפריך הש"ס בדף ג' ישב אין לא ישב לא והא תני ראב"י אשר לא חומה וכו' אף דכעת חריבה היינו לפי שלראב"י דס"ל דלא בטל קדושה הראשונה א"כ כל שהיתה מוקפת חומה מיב"נ סגי וע"ז משני דחריבה מעשרה בטלנים והיינו כשלא הוקף מיב"נ דבהוקף א"צ עשרה בטלנים כמ"ש התוס' שם ודו"ק.