שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (ז׳)

ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הנני יוסיף להפליא דהא בשושן הבירה שהי' שם המלך והמן וכל שרי המלוכה ועם רב מאומות והם הי' כלם שונאי נפש יהודי וא"כ בודאי מהראוי שיהי' ביום י"ד וע"כ צ"ל כיון דהנס הי' ביום ט"ו והנחה הי' להם בראשונה ביום זה א"כ עשו תמיד כיום הראשון וא"כ ממילא כל מוקפין שבח"ל סמכו על שושן בזה. ובזה מיושב היטב מה דפריך אלא שושן דעבדא כמאן והיינו דלמאן דיליף פרזי פרזי א"כ אף שאינו מוקף עתה אפ"ה כל שהי' מוקפין כבר בימי יהושע עשו בט"ו וא"כ ממילא שושן בעצמה דעבדא כמאן דהא לא שייך טעמו של הרמב"ן דהא האויבים הי' בתוך שושן בודאי וא"ל דל"פ בין המוקפין דהא חזינן דלא אזלינן בתר מוקפין של ימי אחשורוש רק כפי שהי' בימי יהושע וע"ז משני דשם נעשה הנס וא"כ בזה ודאי מועיל הקפה דידהו שעכ"פ בפורים הראשון עשו בט"ו וממילא ראינו מזה הבדל בין מוקפין לפרזים ולכך לא פלוג ועשו כל המוקפין בט"ו ולכך תלו בא"י דבאמת בתר הקפה דימי אחשורוש א"א למיזל דא"כ אדרבא שושן גופא מהראוי לעשות בי"ד וע"כ מפני שנעשה בו הנס וע"כ נגררו המוקפין אחריו וא"כ אין הולכין בתר עצם ההקפה רק בשם מוקפין וא"כ מהראוי שמה שהי' בימי יהושע מוקפין זה יהיה מגודר בשם ההקפה.