שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (ג׳)

והנה במ"ש למעלה דיש לילך בתר חזקה דהשתא דמוקפת חומה ולא שייך ליזיל בתר חזקה דמעיקרא שלא נתחזקה כלל לא במוקפת ולא בשאינה מוקפת ובזה בודאי מחזיקין מזמן לזמן. כעת נתיישבתי דיש לומר דכיון דקי"ל דכרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר ואף דרש"י פירש לענין בתי ערי חומה מ"מ התוס' והר"ן ורוב הפוסקים פירשו לענין מגילה ג"כ וא"כ לפ"ז מה מועיל חזקה דהשתא דראינו שהוקפה והרי אף אם נחזיק שכמו שהוא מוקף השתא מוקף מקודם מ"מ לא נודע אם אולי נתיישב ולבסוף הוקף ולדעת הרא"ש בשם הר"מ אין דרך להקיף קודם שנתיישב כמבואר באו"ח סי' ר"א ועיין בט"ז סי' תרפ"ח שנדחק בזה ליישב. אבל באמת זה דוחק ועמג"א שם ס"ק ב' וא"כ כיון דלא מועיל החזקה דהשתא לענין שיהיה לו דין מוקף שוב חיישינן שמא לא הוקפה מימות יהושע ב"נ וז"ב כשמש. ובזה נראה לפענ"ד ליישב עוד הפעם החלוקו של הרב מוהר"י אביו שהביא הב"י דדוקא כשעדים מעידים שהי' מוקף מימות יהושע והיינו מסתמא כדין מוקף דיהושע שהי' מוקף ולבסוף נתיישב אף שאחרים אומרים שלא הי' כן מ"מ שוב שפיר נוכל לסייע לאותן העדים החזקה דהשתא שמוקף ומסתמא הוקף מימות יהושע כדינו ושוב בתרי ותרי ויש חזקה לאחד מהם כבר ביארתי בתשובה אחרת דחזקה עדיף מרוב בזה ואזלינן בתר חזקה ומכ"ש בזה דעכ"פ אקבע איסורא מקרי אבל כל שספק אם הוקף כלל מימות יהושע א"כ מה מועיל הקפה דהשתא דאף דנימא דכמו שהוקף כעת הוקף מקודם מ"מ דלמא נתיישבה מקודם שהוקף וא"כ מלבד דכל דיש ס"ס נחלקו התוס' והרמב"ם אם מקרי אקבע איסורא ועלח"מ פ"ח משגגות אף גם דעכ"פ חזקה לא שייך בזה וכמ"ש ודו"ק היטב ועיין רדב"ז ח"א סימן רנ"ב ודבריו נראה שהן כמ"ש הב"י דלא כמהר"י אביו: