שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (י״ח)

והנה יש לעיין בבה"ש של יו"ט אחר השבת דודאי מקרי אקבע איסור מיהו איזה קדושה מקרי אקבע אי הקדושה של שבת או הקדושה של יו"ט שתבא אח"כ ולפענ"ד דעת תורה ודעתי נוטה דקדושת יו"ט מקרי יותר אקבע שזה עתידה שתבא ותתקדש כל הלילה והיום וקדושת שבת עכ"פ בודאי תצא בעת שהוא ודאי לילה ובכה"ג קדושת יו"ט אף דקילא משבת יותר אקבע מקרי מקדושת שבת ובפרט לענין שבות דרבנן דיותר מסתבר למשוך עליו קדושת יו"ט שהיא מה"ת משנימא דהוא עוד יום וכמעט רגע יפקע קדושתה וכעין זה כתב הט"ז באו"ח סי' ת"ץ דבליל ח' יותר טוב לספור קודם קידוש דמוטב יותר למשוך עלי' קדושת ז' שהיא מה"ת מקדושת ח' שאינו רק מדרבנן ואף דשם הוא להיפך דממשיכין קדושת יום העבר היינו משום דעכ"פ קדושה של תורה עדיף וה"ה בזה להיפך קדושה של תורה דיו"ט דיהיה נמשך והולך עדיף מקדושת שבת דכעת לענין שבות אינו רק דרבנן ובפרט דלהרמב"ם גם עיולי יומא מקרי אקבע איסורא א"כ מכ"ש דלענין יו"ט אחר השבת מקרי קדושת יו"ט אקבע. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית התוס' שבת סי' ש"ז שהקשה על דברת המ"א הנ"ל דנסתפק אם גם מ"ש מקרי שבות בה"ש דלא גזרו והקשה מדברי התוס' בעירובין דף ל"ה ד"ה אמאי שכתבו בהגה"ה שם דלרבי גם ביו"ט אחר השבת לא גזרו שבות בה"ש וקשה הא ביו"ט אחר השבת אקבע איסורא מקרי ולפמ"ש אתי שפיר דיותר עדיף קדושת יו"ט הבא ונמשך מקדושת שבה שברגע חלף וכעת ג"כ בספק שמא כבר הלכה לה וכמ"ש.