שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (ט״ז)

ואמרתי להעתיק כאן מ"ש לי אבי מורי הרב הגאון החריף מוה' ארי' לייבוש ני' נאטהזאהן הלוי בשנת תר"ה י"ב אדר שני וז"ל הזהב אציעה נא אשר עלה ברעיוני ע"ד הדין המבואר בטוש"ע דעיירות המסופקות אם מוקפות חומה מימות יהושע ב"נ קוראין בשני הימים ואמאי לא נוקי אחזקה קמייתא ונימא זה מזמן מאוחר הוקפה כמו בכ"מ ויש להעיר בזה עפ"י סברת הרשב"א ויען הכל גלוי לפניך ע"כ קצרתי אף כי הארכתי בזה לבאר סברת הר"ן ופלפלתי בסוגיות הש"ס והרמב"ם אך פה אכמ"ל עכ"ל הנעים. והנה מ"ש שיש ליישב עפ"י סברת הרשב"א כוונתו בלי ספק למ"ש הרשב"א גבי גבינות דכל שאי אפשר להגביל החזקה מתי נעשית א"כ כל שיצאת מחזקתה לא שייך לאוקמא אחזקה וכמ"ש ביו"ד בט"ז סי' פ"א משמו וה"ה כאן כל שאנו מסופקין מתי נעשו מוקפות לא שייך לאוקמא אחזקה דלא נודע מתי נעשית זה. והנה בגוף הקושיא לפענ"ד יש מקום לומר בזה ליישב דברי הר"י אביו שהביא הב"י דכל שיש עדים שאומרים שהי' מוקף חומה ומקצתם אומרים שלא הוקפה חומה וא"כ לא שייך לאוקמא אחזקה דהא תרווייהו אומרים כעת הוקפה חומה רק שקצתם אומרים שהוקפה מימות יהושע וקצתם אומרים שלא הוקפה עכ"פ לדברי תרוייהו כעת מוקפה חומת ובכה"ג לא שייך לאוקמא אחזקה קמייתא דהא רובא עדיף מחזקה ותרי קי"ל סי' תרפ"ח ס"א דמסתמא הוקפה ולבסוף ישבה ומטעם שכתב הר"ן הרוב מדינות מקיפין ולבסוף מישבין אותה ועיין מ"א ס"ק ב' מ"ש בזה ועיין בט"ז שם וא"כ עכ"פ הרוב עדיף וא"ל דא"כ היאך הוה תרי ותרי הא איכא רובא המסייע לאותן האומרים שמוקפה מימי יב"נ דזה אינו דמה מועיל הרוב ולא עדיף מאלו הי' עוד עדים ואף מאה הוה כתרי ותרי ורק אחזקה הוא דמוקמינן אבל רוב לא מועיל וכ"כ בשב שמעתא שמעתא וא"ו פכ"ב ע"ש וה"ה בזה דעכ"פ חזקה לא שייך נגד הרוב וא"כ הוה כאקבע איסור אבל בספק אם היא מוקפת חומה כלל שפיר שייך לאוקמא אחזקה קמייתא. אמנם בגוף דקושיא נראה לפענ"ד דבר חדש דהנה באמת לא שייך חזקה דאטו העיר נתחייבה במגילה היהודים הדרים בתוכה נתחייבו במגילה והיאך שייך לאוקמא העיר בחזקתה דמה מועיל חזקת העיר להאנשים הדרים בה ובפרט לאותן האנשים אשר בימיהם כבר הוקפה ואיך יועיל להם חזקת העיר בראשונה וכעין מ"ש הרמב"ן דחזקת הקרובות ל"מ להאש' כמבואר בב"ש סי' ל"ה ס"ק למ"ד ואף דדברי הרמב"ן תמוהין וכמ"ש הנוב"י מהד"ק חיו"ד סי' ד'. הנה בתשובה אחת ביארתי הדברים לאשורן אך גם לפי דברי הנוב"י שם דמחלק דחזקה פנויה אתרע והיא חזקה קלישא א"כ גם כאן הא החזקה קלישא דבאמת רוב מדינות מוקפות קודם וגם לפי"ז יש ליישב דברי מהר"י אביו הנ"ל דזה דוקא היכא שהספק אם היא מוקף מימי יהושע וקצתם מכחישים לקצתם אבל בספק אם היתה כלל עיר מימי יהושע א"כ החזקה בתקפה ודו"ק ויש להאריך בזה בסוגיא במגלה גבי רבי קרי בטבריא ואכ"מ כעת לברר הדברים גם לפמ"ש המלמ"ל פ"ז מעדות דבספק תרי ותרי לא שייך לאוקמא אחזקה דהא אין הספק אם נעשה הפעולה או לא רק הספק אם זו הפעולה היא כך או כך ואטו בשביל חזקתו של זה ישתנה הענין ע"ש וא"כ גם כאן לפמ"ש המהר"י אביו שהביא הב"י דמיירי בתרי ותרי לא שייך לאוקמא אחזקה וכמ"ש המלמ"ל ודו"ק: