ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לריב"ל לשיטתי' אין קושיא כלל דהוא ס"ל דלא בטלה קדושה וא"כ פשיטא דא"צ במוקף לעשרה בטלנים והתוס' רצו להביא ראיה דאף לדידן הוא כן ושפיר הביאו מהך דפריך מה קמ"ל והא צריך להשמיענו לדידן וע"כ דגם זה פשיטא ומטעם דעכ"פ כבר קדושה. והנה בהא דפריך והא טבריא מוקפת חומה מיב"נ והבאתי לעיל קושית הט"א דהא בטלה קדושה הראשונה וניהו דהקדושה שניה ס"ל לרבי דלא בטלה עכ"פ לא שייך מוקפת חומה מיב"נ. ולפענ"ד נראה בפשיטות דהנה הש"ס מסיק דלענין בתי ערי חומה פשיטא דל"ח טבריא מוקף רק לענין מגלה משום דתלוי במגני ומכסי ע"ש ולפ"ז כיון דלענין מגילה הקלו בהקפה כולי האי א"כ שפיר הוי טבריא מוקף מימות יב"נ דהים חומתה מיב"נ ולענין זה לא שייך שבטלה הקדושה דהא לענין בתי ערי חומה לא התחיל הקדושה כלל ורק לענין מגלה מקרי הקפה ולענין זה היא מוקפת חומה מיב"נ וז"ב ונכון. ובזה נראה ליישב קושית הרשב"א דלמה כשס"ד דבחמיסר נטע פריך בפשיטות דטבריא מוקפת ואח"כ לענין י"ד פריך והא מספקא ליה לרבי וכבר כתבתי בזה לעיל ולפמ"ש אתי שפיר דלענין חמיסר פשיטא דמקרי הקפה דעכ"פ ספק מוקף הוא ומוקף מיב"נ מקרי הקפה לענין מגלה אבל לענין שתעקור מקרא מגלה מי"ד שהיא הקריאה לרוב עולם שפיר פריך ומי פשיטא ליה דזה מקרי הקפה חשובה לענין מגלה וז"ב ופשוט ודוק. והנה ראיתי במאירי שכתב דבר חדש דלכך חלקו מוקפים מפרזים לענין מגלה דלענין מגלה כיון דמוקפין חשיבי מהראוי לשמוח בשני ימים וא"כ כל שהיו קוראין בי"ד כבר כלה השמחה ולכך תקנו שיקראו בט"ו שאז שמחים גם בי"ד כיון שהיא קריאה לרוב העולם ותחלת הנס ושמחים אח"כ ביום קריאתם ע"ש במגלה בדף ב'. והנה לכאורה תמוה דא"כ מה קאמר דנטע בארביסר ופשיטא לי' לרבי דטבריא מוקפת חומה הא אף אם פשיטא לי' מכל מקום המוקף ראוי לשמוח בשני ימים וא"כ ניהו דהוא מוקף הא ראוי לשמוח אף בי"ד וא"כ מהראוי לאסור בי"ד במלאכה שמונע השמחה והיא קושיא גדולה להמעיין. אך נראה דכל הטעם של המאירי משום שהכרכים לרוב חשיבתם ראוי לשמוח בשני הימים וא"כ זהו כשהיא מוקפת חומה באמת אבל בטבריא דאינה מוקפת חומה באמת לענין בתי ערי חומה רק לענין מגילה הספק שמא מקרי הקפה דעכ"פ מגני מאויב וא"כ עכ"פ אין בה חשיבות כ"כ ושפיר כל דפשיטא לי' דלענין מגלה חשוב הקפה דילה א"כ ניהו דלענין מגלה נגררת בתר המוקפין אבל א"צ שישמח גם בי"ד דאין בה חשיבות כ"כ ולכך בי"ד נטע וז"ב. ובזה יש ליישב הקושיא הנ"ל דלהס"ד דבחמיסר נטע שפיר הקשה דעכ"פ כיון דספק הוה אי חשוב הקפה א"כ אסור מספק ליטע אבל כשמסיק שבי"ד נטע שפיר מקשה כיון דלחזקי' מספקא לי' אם כן גם לרבי כל שמספקא ליה א"כ ממ"נ אסור אך באמת י"ד הוא פשיטא דאסור ואם חשוב הקפה שוב מהראוי שישמח בשני הימים כמ"ש המאירי וע"ז מסיק דמפשט פשיטא לי' והיינו דהקלו במגילה וסגי בהקפה הלז ואם כן עכ"פ א"צ לשמוח רק בט"ו ולא בי"ד וז"ב ודוק היטב כי נעים ונחמד הוא ות"ל נתברר כל ענין פרזים ומוקפים לאשורן. והנה ראיתי בטורי אבן במגילה דף י' שנסתפק אם בימי עזרא שקידש שנית אם גם המוקפין חומה שלא קידש יב"נ קידש עזרא ע"ש שכתב שמדברי הרמב"ם בפי"א משמיטה משמע שקידש אף עיירות אחרות והנה באמת מצאתי במהרי"ט חלק י"ד סי' ל"ז שכתב בהדיא שלא קדש עיירות אחרות ע"ש ולפענ"ד ראי' לדבריו מהא דתלו במגלה במוקף חומה מיב"נ אלמא דלא קדש אחרות וגם במאירי במגלה כתב בשם המדרש שהקב"ה הבטיח ליהושע מאז לחם בעמלק שיהי' נקרא על שמו ע"ש וא"כ לכך לא קדש עזרא רק אותן שקידש יהושע כנלפענ"ד ויש להאריך בזה ואכ"מ:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (י״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
