שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ב (ג׳)

ובזה יש לומר הא דפריך הש"ס לאביי דוקא ולא לרבא ועיין רש"י ותוס' שם ולפמ"ש יש לומר דהש"ס רצה להקשות מיתומים ושם דוקא לאביי ולרבא ל"ק כלל וכמ"ש ודו"ק. ומעתה זה דוקא במקום שצריך דעתם אבל במקום שא"צ דעתם ורק דמסתמא מחלי א"כ גם קטנים לא גרעי מגדולים ומועיל מחילה אף דלא מחלו בלב שלם סוף סוף הוא לא גזל מהם וז"ב מאד ולפ"ז במקום דמסתמא לא מייאש ומוחל רק שמחלו הקטנים בזה לא מועיל מחילת הקטנים דהוה שלא מדעת (ועיין ב"ב דף ט' גבי הא דאמרו שם והא יתמי לאו בני מחילה נינהו) ועיין בפסחים דף נו"ן דאמרו שם דמעות יתומים אינו רואה סימן ברכה דלאו בני מחילה נינהו והיינו במה דלא אמרינן דמסתמא הוה מחילה רק שצריך שימחול בפירוש וז"ב. והנה הרמב"ם כתב שם בהלכה ט' דקטן שקנו ממנו או קטן שקנה מאחרים לא מועיל במטלטלין והראב"ד השיג עליו שהקנין לא גרע מכסף ואדרבא עדיף מכסף דגומר לגמרי והה"מ תמה עליו דגם אי אמרינן דהוה ככסף הא כסף לא מועיל בקטן כמ"ש. ולפענ"ד דברי הראב"ד יש להם מקום דכל הטעם דלא מועיל כסף בקטן הוא דכסף אינו קונה רק למי שפרע וקטן אינו במי שפרע וכן להיפך אם נתנו ליד הקטן א"צ רק לקבל מי שפרע ולפ"ז זה בכסף דשייך הגזירה דנשרפו חיטך בעלייה אבל בחליפין דלא שייך הגזירה דנשרפו חיטך בעלייה כמ"ש התוס' בב"מ דף מ"ו ע"א ד"ה ש"מ וא"כ קונה לגמרי ושפיר מועיל אף בקטן וז"ב מאד. וז"ש הראב"ד דקנין עדיף מכסף וקונה לגמרי ולכך גם כשקטן קנה ע"י ק"ס מועיל דחבירו הקנה לו לגמרי ע"י הק"ס. ומדי דברי זכור אזכור במ"ש הראב"ד בהלכה י"א שם להשיג על הרמב"ם דלמה לא יהיה מועיל שכירות מקום להקטן כמו שמועיל אם קנה קרקע דחבירו מזכה לו וכתב הראב"ד דניהו דקונה המקום מכל מקום אינו קונה המטלטלין ע"י המקום דאין חצר לקטן והדבר תמוה דניהו דאינו קונה מתורת חצר הא מכל מקום כיון דזה מזכה לו החצר עם המטלטלין אז מועיל מה שמזכה בקרקע מכ"ש במה שמזכהו במטלטלין ויהיה חצירו של המשכיר דקונה לחבירו המטלטלין וכתבתי בחידושי דכוונת הה"מ למ"ש הש"ך בחו"מ סי' קצ"ח וסי' ר"ב דל"מ חצירו ומתנתו באין כאחת וצריך שיהיה חצירו שלו מתחלה ולפ"ז כאן שאין חצר לקטן וא"כ צריך שיבא כאחת החצר והמתנה בזה ל"מ ובתשובה כתבתי טעמו של הש"ך לפמ"ש הש"ך בעצמו בסי' קפ"ה דשלוחו של הנותן לא יוכל להיות שלוחו של המקבל דלא חזרה שליחות אצל הנותן ע"ש וה"ה כאן דצריך להיות החצר של הנותן והמקבל ביחד וזה ל"מ ומכ"ש כאן דל"מ להיות חצרו של קטן. ובזה ניחא מה דבקטנה מועיל דבקטנה דהוא מתורת יד ולא שייך בזה שלא חזרה שליחות אצל המשלח וכבר הארכתי בזה בתשובה שם ודו"ק: