שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״א (ט׳)

ובזה מיושב קושית התוס' במנחות דף פ' בהא דאמרו וכי מותר להכניס חולין בעזרה והקשו התוס' הא חולין ממילא הוה ולפמ"ש אתי שפיר דשם דאפשר בתקנה אחרת כדאמרו שם וגם יש להסתפק אם אולי אין כאן רק חולין בעזרה לבד א"כ שפיר מקרי חולין בעזרה משא"כ בדף מ"ח דעכ"פ תרי קדשו מתוך ארבעה והוה כמו היא שלמים וולדה חולין דא"א להפרישה וז"ב. ובזה הי' מקום ליישב דברי הרמב"ם פ"ח מתו"מ הלכה י"ב מקושית הלח"מ דלכך נאכל בחוץ דאל"כ הוה חולין בעזרה דאם נימא דאין ברירה הוה רק ספק א"כ יש לחוש להיפך אולי יש ברירה ושוב אפשר להפריד שנים מתוך שנים ושוב הוה חולין בעזרה ודוק. והנה במ"ש המלמ"ל דביטול לא שמענו רק לבטל האיסור בהיתר אבל אם הרוב היא איסור דנימא דהוא כלו איסור ובפרט ביבש לומר דאם אחד אכל מן האיסור שיתחייב שוב עונש זה לא שמענו וע"ש בפ"ז ממעילה וכ"כ בתשובה אחת שכן הסכימו הרבה אחרונים דלא כמנחת כהן. הנה אחר זמן רב מצאתי בתוס' בנדה דף מ"ז ע"א ד"ה אתי דמוע דרבנן ע"ש שכתבו דגם החולין נחשב כתרומה לפטר מן החלה הרי מבואר דההיתר נהפך להיות איסור והוה כתרומה לפטר מן החלה והרי אם הי' תרומה בזמן הזה דאורייתא הי' חייב עונש בנדמעה בתרומה וגם בתרומה דרבנן מחמירין עד דפטרוהו מן החלה ויש לדחות דאולי זהו לקולא הוא שפטרו מן החלה. והנה שאלני הרב מוה' אברהם קאמפף ני' לפמ"ש הט"ז ביו"ד סי' צ' דבדרבנן לא אמרינן חתיכה נ"נ והרי כאן אמרו בתרומה בזה"ז דרבנן דכלו נעשה תרומה וזה טעות דביבש ביבש לכ"ע לא אמרינן חתיכה נעשה נבילה כמבואר בסי' צ"ב סעיף ו' ברמ"א וכאן יבש ביבש וכאן נחשב הכל תרומה וגם לא תלוי כאן בנ"ט דתרומה היא בק"א. ומה שהקשה לר' יהודה דס"ל דמב"מ לא בטל וכאן ס"ל לר"י דחייבת בחלה דבטלה ג"כ לק"מ דניהו דנאסרה לזרים משום דלא בטלה החולין בתרומה מכל מקום לא נפטרה מן החלה עי"ז וכמ"ש התוס' דלענין זה אף שמב"מ לא בטל מכל מקום אינה נפטרה מן החלה וכמ"ש התוס' והיאך אפשר דמב"מ לא בטל המיעוט ברוב מכ"ש שהרוב לא בטל במיעוט ועיין פ"י בסוגיא סוף ביצה דלבטלו מים ומלח והדברים ברורים ופשוטים: