שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״א (ו׳)

ומכאן אני אומר סייעתא לרמב"ן ותיובתא כלפי סנאה דהר"ן שכתב ריש מעילה להשיג על הרמב"ן שכתב דרוב ישראל הי' בעת ההוא בא"י בעת הרשם כורש לעלות והר"ן כתב דזה הי' מבבל אבל רוב היהודים הי' בח"ל וכפלי כפלים הי' בח"ל ע"ש ולדבריו קשה א"כ עדיין היאך הקריבו ודלמא אותן שבח"ל מתו והרי על עכו"ם שעבדו בימי צדקיהו הקריבו ודלמא אותן שבח"ל חטאו והם מתו כבר באותן השבעים שנה והם הי' הרוב וע"כ דבא"י היה הרוב וא"ל דבימי צדקיהו הי' הרוב ג"כ בח"ל דזה אינו דבימי צדקיהו פשיטא דהי' רובם בא"י בעוד המקדש על מכונו וגבולו וצע"ג. ומדי דברי זכור אזכור מה דכתבו התוס' בפסחים דף צ' ע"ב ד"ה עד שיכלה שהקשו דהא המעות נתערב וכוונתם דהמעות גופא נתערבו שיש בהם מעות לחטאת ולעולה וא"כ יש בכל קן וקן מעות עולה וחטאת וא"כ היאך יביא מהן אח"כ עולה דהא אותן המעות הם שכבר נתקדשו להיות על חטאת ג"כ וכן להיפך והו"ל כמעות של עולה שנתערב במעות חטאת ועיין ברמב"ם פ"ד מפה"מ וז"פ. ולפי שראיתי בש"ס דפוס ווילנא שנדפס מחדש עם הגהות מהרב מוהר"א לנדא ז"ל בעהמה"ח יד המלך שכתב על דברי התוס' שלא הבין כוונתם שזה קושית הש"ס בעירובין דף ל"ז דמוקי שם כדר"ח וכו' וע"כ אין מקום לקושייתם ובמחכ"ת לא הבין כוונת התוס' דהש"ס קאי על שנתערבו הקינים גופייהו דשמא מה שמקריב לשם חטאת היתה עולה וכן להיפך וע"ז שפיר משני הש"ס דאין הקינים מתפרשים רק עפ"י הכהן אבל בתוס' שם קאי לענין המעות שהופרש וע"ז לא שייך תירוץ הש"ס ועיין יומא דף נ"ד ע"ב ולשדי ד' זוזי בנהרא ודברי התוס' פשוטים ודו"ק. וצ"ע במ"ש התוס' בסנהדרין דף פ' סד"ה בשור שהקשו דאמאי אמר ימותו לימא ירעו עד שיסתאבו ולכשיסתאבו יפדם וישחטם ויאכלו והיאך יפדם כיון דיש בתוכם שור הנסקל והרי מעות א"ה מעורב בזה ולא בטל. מיהו אינו קושיא דאינו תופס דמיו וצ"ע ולפמ"ש השעה"מ פ"ד מפהמ"ק דאף אם נימא דאין חטאת עוף מתה עכ"פ קריבה בודאי אינו ע"ש בסה"ד א"כ מיושב כל קושיות השעה"מ על רש"י בנזיר ודו"ק היטב ועיין בזבחים דף ע"א וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן שפירש הרמב"ם בפיהמ"ש ובחבורו פ"י מפהמ"ק שצריך שימכור כל אחד לעצמו והטעם שאם ימכרם ביחד אכתי הדמים מעורבים ואסור שמא יחלף קדושה בקדושה וקשה דנימא דמטבע בטל ברוב ומיהו לפמ"ש המלמ"ל דלכתחלה אסור לערב שיתבטל ברוב א"ש: