שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״א (ג׳)

והנה מדי דברי זכור אזכור מה דקשה לי טובא בהא דאמר הש"ס בתמורה דף ט"ז ע"ב ארבעה ניתנו להם והעמידום על חמש ואס"ד בציבור הנך מי אתנהו בציבור ע"ש ולמה לא מקשה בפשיטות דבציבור אין מביאין עוף כלל כמ"ש בת"כ דיחיד מביא עוף ואין הציבור מביאין עוף וכן פסק הרמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פ"א ה"ב וא"כ הרי סתמא אמרו הלכתא דחטאת שמתו בעליה דלמיתה אזלא אף בעוף כמו דאמרו לענין יולדת שמתה שאין יורשיה מביאין חטאתה משום דלמיתה אזלא ובציבור ליתא לזה והיא קושיא גדולה והאיר ד' עיני ומצאתי ברש"י בנזיר דף כ"א ע"ב שכתב דהא דחטאת שמתו בעליה דלמיתה אזלא הוא דוקא בבהמה ולא בעוף ולא נודע מאין לו זאת ואולי דמכאן יצא לו זאת דאל"כ למה נסתפקו אם שייך גם בציבור וראיתי בשעה"מ פ"א מפהמ"ק שהאריך בדברי רש"י אלו שהם תמוהין ותמהני שלא הזכיר מכאן שמבואר כשיטת רש"י ולפ"ז יש לומר דזה תלוי אם אמרינן סתם דהי' הל"מ על כל חמש חטאות שפיר מוכח מציבור דאינו נוהג בעוף אבל אם נימא דלא הי' הלכה רק ביחיד ולא בציבור אינו מוכח דלא נהג בעוף וע"כ צ"ל דרש"י בנזיר קאי אליבא דר"י דאמר דגם בציבור תמות שוב ממילא לא נהוג בעוף אבל לדידן יש לומר דגם בעוף הי' הל"מ וכמ"ש ומיושב תמיהות השעה"מ על רש"י ע"ש ודו"ק. ובלא"ה יש לומר דלפמ"ש השעה"מ בשם גליון תוס' מנחות כת"י דדוקא היכא דהוא לכפרה אז בעוף לא אזלא למיתה משא"כ היכא דמכשיר ולכך חטאת יולדת דאתי להכשיר ולא לכפרה שהרי לא חטאה לכך לא יביאו יורשים חטאתה ולכך שם דאזל רש"י אליבא דר"א הקפר דהא דמביאה קרבן בשביל כפרה שציערה עצמה מן היין שפיר יש לחלק בין חטאת בהמה לעוף דהואיל שהוא מכפר לא גמירי דלמיתה אזלא גבי עוף אבל לדידן דלא קיי"ל כר"א הקפר ולא אתיא לכפרה רק להכשר גם בעוף אזל למיתה וז"ב. אך אי קשיא הא קשיא הא אשם ליתא בציבור דציבור אינן מביאין אשם כדאמרו בתמורה דף י"ד וכן כתב הרמב"ם פ"א ממעה"ק שם וא"כ הא גמירי דכל שבחטאת מתה באשם תרעה והיאך שייך זאת הא לא משכחת בציבור אשם כלל ואיך ס"ד דהי' גם בציבור והא לא משכחת הכלל דכל שבחטאת מתה והיא קושיא גדולה. והנראה דמה דגמירי דכל שבחטאת מתה באשם רועה זה על הכלל נאמר וזה באמת לא יהי' בציבור רק ביחיד וז"ב. וראיתי להשעה"מ בהלכות מעה"ק פי"ד ה"ח שהקשה בשם הרב מוה' אפרים פישל דהיאך אפשר להסתפק על ולד חטאת אם היא אחת מחמש חטאות המתות הא כל שבחטאת מתה באשם רועה כדאמרו בתמורה דף י"ח והרי באשם לא משכחת ולד שמן הזכרים הוא בא ולפמ"ש אתי שפיר ג"כ דבאמת ל"צ שיהיה הכלל נהוג בכל מה שבחטאת מתה רק בשאר חטאות היכא דמשכחת בכה"ג באשם כמו תמורה ועברה שנתה ונתכפרו בעלי' מה שבחטאת מתה באשם רועה וז"פ וע"כ מוכרח לומר כן כמ"ש דאל"כ היאך נסתפקו אם שייך בציבור וכנ"ל ודו"ק. ובחידושי אמרתי ע"ד הפלפול בישוב קושית מהרא"ף הנ"ל דהנה בהא דאמרו בתמורה דף ט"ז ע"א דאי אתה יכול לומר ולד חטאת בציבור דהא אין חטאת נקבה בציבור וקשה אם נימא דחוששין לזרע אב וגם לר"י דקי"ל כוותי' דאין חוששין לזרע אב איגו רק ספק וכדאמרו בחולין דף ע"ט ועיין בתוס' ובשבו"י שם וכן קי"ל ביו"ד סי' רצ"ז ע"ש וא"כ משכחת לה ולד חטאת שזה החטאת בא על נקבה וחוששין לזרע האב והו"ל ולד חטאת. אך זה אינו כיון דע"כ בא על מי שאינה חטאת דנקבה חטאת ציבור ליתא וא"כ הו"ל זה וזה גורם דמותר וכמ"ש התוס' ליישב בחולין דף נ"ח ע"א דאף דחוששין לזרע האב היינו במה דכל אחד בפ"ע שרי משא"כ באחד אסור ואחד מותר הו"ל זוז"ג: