והנה לכאורה הי' נראה לי דבר חדש בישוב דברי הרא"ש הנ"ל במה שמחלק בין כפל דהוא כשעת העמדה בדין ודו"ה כשעת טביחה דהנה הש"ך ביו"ד סי' רס"ז הביא דברי הע"ש והסמ"ע דאם הודה בזמן הזה אף דלא מקרי מודה בקנס לפטור עי"ז מ"מ נתחייב בהודאתו עי"ז ואמרינן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי והש"ך חולק ע"ז דכל דלא הוה הודאה לפטר דהוה מודה בקנס כמו כן לא הוה הודאה לחיוב ע"ש שהביא ראי' מהא דאמרו בב"ב חוץ לב"ד הודה וחוץ לב"ד הוה כמו בזה"ז ע"ש.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ח (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.