שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ח (י׳)

והנה לכאורה ק"ל בהא דאמרו בב"ק דף ס"ה ע"ב דתשלומי כפל משלם כעין שגנב והרי כפל אינו מתחייב רק עפ"י ב"ד דהוה קנס ואשר ירשיעון אלקים כתיב ואף לצי"ש פטור אם הודה בקנס וא"כ שוב לא נתחייב רק בשעת העמדה בדין ואמאי ישלם כשעת גניבה וא"ל דעכ"פ לאחר שחייבו ב"ד הרי נתחייב למפרע על שעת הגניבה דז"א דא"כ גבי הא דאמרו בערכין דף כ' דהאומר דמי עלי ומת לא יתנו יורשין וכתב רש"י דאף דאמרינן ונתן פדיון נפשו של ניזק היינו דשם משעה דאזקיה נתחייב והרי היה חי אבל דמי עלי שאינו נודר אלא מה שישומו הב"ד והרי לא בא לידי כך שהרי מת לא יתנו היורשין ועיין תוס' שם הרי דאף דאם ישמוהו נתחייב למפרע משעה דאמר דמי עלי אפ"ה כל דבשעת השומא מת לא נתחייב וה"ה כאן ועיין בחידושי הרשב"א בב"ק דף מ"ג ובשיטה מקובצת שם דכ' לחלק בהא דאמר רבה דשלא במתכוין משלם דמים אף דאין דמים למתים וכתב לחלק דהיורשים לא נתחייבו רק משעת שומא בב"ד ומשעה שירשו ובעת ההוא כבר מת והבאתי למעלה דבריו ולפ"ז אין ראיה דאפשר דיורשים שאני שודאי לא נתחייבו רק משעת שומא ולא למפרע אבל הרשב"א כתב עוד שם דשאני הקדש דאינו נתחייב אלא משעת שומא כדכתיב ונתן את ערכך ביום ההוא ואין להקדש אלא מקומו ושעתו ע"ש ולפ"ז כיון דמשעת שומא נתחייב למפרע על שאמר דמי עלי ואפ"ה אמרינן דאין דמים למתים וא"כ ה"ה בזה כיון דלא נתחייב רק עד שיחייבוהו ב"ד א"כ ניהו דנתחייב למפרע מכל מקום מהראוי שישלם כשעת העמדה בדין ולכשתעיין בדבר תמצא שקושיא גדולה היא. וראיתי בשו"ת רלב"ח סי' ד' שהאריך בדין האומר דמי גופי שנסתפק אם נתחייב משעת אמירתו או משעת שומא בב"ד ולא זכר שם דברי רש"י בערכין שם ודברי הרשב"א בב"ק הנ"ל דשם מבואר דמשעת שומא אזלינן. ולכאורה רציתי לומר כיון דקנס דכפל ע"כ בשיש עדים מיירי דאל"כ הו"ל מודה בקנס וא"כ יש לומר דברייתא ס"ל כשמואל דמודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב וא"כ לא היה יכול לפטור עצמו כלל כל שהי' עדים אבל למאן דס"ל פטור לכך לא נתחייב כלל כ"א כשעת העמדה בדין. ובזה יש לומר דרב דס"ל בב"ק שם דאינו משלם רק כשעת העמדה בדין משום דהוא לשיטתו דס"ל בדף ע"ה דכל דמחייב עצמו מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור וא"כ היה יכול להודות ולא נתחייב בעת הגניבה אלא שעכ"פ קשה דא"כ מה פריך הש"ס על רב מהברייתא ולישני דהברייתא ס"ל כשמואל וגם קשה דהרי בפטמה בידים גם רב מודה א"כ קשה אמאי יתחייב משעת גניבה ואף דיש ליישב מכל מקום קושיא ראשונה ודאי קשה וגם קשה על הרמב"ם דפסק בפ"א מגניבה: (כאן חסר)