שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ז (ח׳)

אך לפענ"ד הי' נראה דבר חדש כיון דבכל דבר שלבל"ע עכ"פ מחוסר אמנה מקרי דחייב לקיים דיבורו וגם אם תפס הדבר שלבל"ע לא מפקינן מיני' וכמ"ש המהר"ם מינץ וא"כ מקרי יד גוי באמצע דפוטר מן הבכורה ולא גרע מאם הי' גוי אלם דמקרי יד גוי באמצע ועיין בשו"ת צמח צדק סי' ס"א ובחידושי לטוש"ע י"ד סי' ש"ך ביארתי זה באורך מכ"ש כאן דזה באמת רוצה להקנות והגוי יש לו קצת יד דאם תפס לא מפקינן מיניה והוא עומד במחוסר אמנה בכה"ג פוטר בבכורה וזה דבר ברור לפענ"ד. ובזה מיושב מה שהקשה מהרמ"מ שם דאיך מועיל להקנות הולד לא"ז הא מפקיע קדושת בכור ומה"ט נענש רב מרי כמ"ש ר"ת דבולד עצמו ל"מ להפקיע קדושת בכור ולפמ"ש י"ל דכיון דבאמת הקנין אינו קנין כלל רק דכיון דראוי לעמוד בדיבורו או שיכול לתפוס הו"ל יד גוי באמצע א"כ הישראל לא הפקיע כלל וממילא נפקע ודיבורא בעלמא הוא דקאמר ודוק היטב. אחר שכתבתי כ"ז ראיתי בהגהת אשר"י פ"ד דב"מ והעתיקו המהר"מ מינץ סוף תשובתו שכתב כיון דל"מ לממשך קנה דמשיכת האם אינו מועיל לעובר אלא בכפות ואף דאלו כפתה ומשכה הוה קני כיון דגוף העובר א"י למשוך ואינו יכול לקנות רק ע"י משיכת הבהמה מעות קונות ע"ש שהאריך ומהתימה על התה"ד שכתב בסי' ע"ר דכיון דיכול להקנות הולד ע"י הבהמה כדקל לפירותיו יש כאן מה למשוך והוא תימה דהרי ביאר בא"ז דכל דא"י למשוך גוף העובר לאו בר משיכה מקרי. ונפלאתי על הקצה"ח שהרגיש בסברא זו על התה"ד ולא זכר שכן מבואר בהגהת אשר"י הנ"ל. והרב מוהר"ץ ליב הכהן מראווא רצה לחלק דכל שהקנה הפרה לעוברה בכה"ג הוא דכתב התה"ד דמועיל משיכת האם לולד אבל הגהת אשר"י מיירי דאינו מקנה רק הולד ואינו מועיל משיכת האם אבל אין חלוקו מחוור דסוף סוף אינו רוצה לקנות האם כלל רק הולד ויועיל לו הפרה לעוברה והו"ל כדקל לפירותיו ועיין חו"מ סי' רי"ג ס"א ובסמ"ע שם ודוק: