ומ"ש המהר"מ מינץ דהא דאמרו אם שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה דהוא משום דהי' מחוסר אמנה והמקח קיים ליתא לפענ"ד דש"ה דכל דתפס אמרינן דקונה דמחל לו וכמו שכתבו התוס' שם וגם בזה כבר ביארתי במקום אחר דהוא משום ספיקא וכמ"ש הרמ"ה הובא בנימוק"י פ"ב דב"ק גבי זה נהנה וזה לא חסר יעו"ש דהוא רק ספיקא ולכך כל שתפס לא מפקינן מיני' ובתשובה שם הארכתי הרבה אבל פשיטא דלא קני וגם אם נימא דחייב לקיים דיבורו ומחוסר אמנה מקרי בדבר שלבל"ע אבל מ"מ מצד הקנין אין לו כלום ועיין תה"ד סי' ש"ך. אך לפענ"ד נראה בישוב דברי א"ז דס"ל כשיטת הפוסקים המובא בסי' ר"ט ס"ד דבכל דבר שלבל"ע אם אמר לכשיהיה בעולם דיקנה וזה כעין מ"ש המהרי"ו לכשתלד וכ"כ בתה"ד סי' ע"ד ע"ש.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ז (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
