והנראה בזה דבאמת במכשירין שאפשר לעשות מאתמול כל שלא ידע בו מאתמול שרי כמ"ש המ"א סי' תק"ט ס"ק ב' בהדיא ולפ"ז כאן בגבוב דבאמת אתמול לא הוה ידע כלל שיצטרך לזה ומה"ט אוסר הרמב"ם משום מוקצה א"כ שפיר התיר הר"ן בשם אחרים כיון דלא ידע מאתמול ולא היה יכול להכין שוב הותר ביו"ט וכיון דגוף העימור התירו בשביל דהותר ביו"ט אף מכשירי אוכל נפש כל שלא ידע מאתמול שוב לא שייך בו מוקצה דכל שהותר איסור דאורייתא מכ"ש איסור חכמים וכה"ג כתבו הקדמונים דלכך לא גזרו במילה שמא יעבירנו דכל דהותר איסורי תורה חובל וכדומה גם לאיסור דרבנן לא חשו וה"ה כאן וז"ב. ובזה א"צ למ"ש הט"ז סי' תק"א דלהר"ן צריך להכין מאתמול דלפמ"ש אף שלא הכין לא שייך מוקצה כל דהותר עימור. ובזה מיושב היטב מ"ש הר"ן בדף ל"ג דלא שייך מעמר במקום שאינו גידולו ומשמע אם היה שייך מעמר אסור והקשה מעלתו דמכל מקום מותר דהוה כבקיעת עצים ולפמ"ש אתי שפיר דשם דמיירי בחצר דהכל מוכן מקרי וא"כ שוב ידע מאתמול כיון דל"ח מוקצה בשביל זה דהכל מה שבחצר מוכן הוא שוב הי' אסור משום מעמר דהא אפשר לעשות מאתמול והוצרך לחדש דל"ח מעמר כלל דהרי אינו במקום גדולו ודו"ק היטב.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
