שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (י״ח)

והנה אחר שבת שובה תרט"ו שדרשתי בענין הבערה ביוה"כ ראיתי שקושית דו"ז הגאון ז"ל אין לו מקום דהא שם הקושיא לר"מ דס"ל בכל יום ד' והיום חמש והרי לר"מ הי' מערכה בפ"ע בכל יום לאברים ופדרים שנתותרו כמבואר בדף מ"ה בהדיא וא"כ שפיר משני לדידיה וגם ראיתי בפ"י בפסחים דף ה' גבי ר"ע דמצינו להבערה שהוא אב מלאכה שהקשה דנדרוש ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביו"ט וכפי הנראה דרש דרש כמשה מפי הגבורה ותמהני שלא הרגיש כלל בהירושלמי והה"מ והמ"א סי' תקי"ח הנ"ל והנה דרך אגב אזכיר מה דהקשו התוס' בביצה דף כ"א דלמה לא התירו לאפות עיסה חציה של נכרי על סמך שהפת נאפה יפה ודבריהם תמוהין לפמ"ש הפ"י דענין שהתירו משום שהפת נאפה יפה הוא רק משום דשייך מתוך ומה שנאפה יפה הוה כצורך קצת ולפ"ז בנכרי דכתיב לכם ולא לגבוה לא שייך מתוך וכמ"ש הפ"י שם וא"כ אין התחלה לקושית התוס' וכבר נתקשה בזה בטעם המלך פ"ב מיו"ט ה"ט אך לפענ"ד נראה דהכי קושית התוס' דכל דנאפית יפה יפה שוב הוה לכם דניהו דגבי נכרים גלי קרא אבל מה שמושבח חלק ישראל בזה שייך לכם ומותר ושפיר הקשו. אך לפענ"ד נראה בישוב קושית התוס' דבאמת מה שמושבח חלק ישראל בזה לא הוה רק מכשירי אוכל נפש דבשלמא כשכל העיסה של ישראל א"כ הוה כל חדא אוכל נפש בעצמו ושרי אבל כשחציו של נכרי שאינו אוכל חלק נכרי א"כ מה שאופה חלקו של נכרי ועי"ז מושבח חלק ישראל החלק של נכרי נאפה רק להיות מכשיר אוכל נפש של ישראל וזה אסור וז"ב. ואולי יש לכוין זאת בדברי התוס' בתירוצם שם ועפ"י. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית הכו"פ סי' ק"ח שהקשה למה לא ידחה אפיית שתי הלחם יו"ט הא יוכל לאפותן על סמך שהפת נאפה יפה ולפמ"ש אתי שפיר דלכם ולא לגבוה והרי זה הוה רק מכשירי אוכל נפש ואסור. ובזה מיושב היטב הא דכתב הרמב"ם בפ"א מתמידין הטעם משום לכם ולא כתב כן בלחה"פ פ"ה ה"ז וגם למה צריך הטעם הלז. ולפמ"ש אתי שפיר דבלחה"פ שפיר אצטריך הטעם דלכם דאל"כ הוה רק מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותם מעיו"ט אבל לחה"פ אי אפשר לעשותו מעיו"ט דהא הלישה אסור וא"כ נעשה חמץ וכעין מ"ש הטעם המלך. והנה הב"י בסי' תקנ"ו הביא שיטת רש"י דמטעם דחד טירחא הוא ושיטת הרשב"א דהוא משום דמתקן יותר מחמת הריבוי והט"ז כתב דאין מחלוקת בזה רק דרש"י כתב כן בדעת הת"ק אבל לרשב"א הטעם משום דמתקן טפי והנה לפמ"ש הפ"י דענין הפת נאפה יפה הוא משום מתוך וצורך קצת א"כ לרש"י לשיטתו שוב א"צ צורך כלל וקשה על רשב"א למה הצריך שיהיה הפת נאפה יפה ות"ל משום מתוך וע"כ נראה העיקר דרש"י חולק וס"ל דאף דשייך מתוך כל שהוא טרחא יתירה אסור אך באם נאפה יפה שוב הו"ל שתי טרחות כחד טרחא דמה שטורח יותר הוא כדי שיהיה מתוקן יותר והוה כחד טרחא וז"ב כשמש. ובמ"ש יתיישב דברי התוס' במ"ש בתירוצם בדף כ"א דשייך הואיל והקשו כלם דהא ר"ח לית לי' הואיל ועיין צל"ח ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דראוי לישראל או לאורחים שוב לא מקרי מכשירי אוכל נפש רק אוכל נפש בעצמו ושרי משום מתוך ודו"ק היטב: