שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (ט״ו)

והנה דרך אגב אבאר דברי הירושלמי פ"ב דשבת ה"ה במה דנחלקו אי בהבעיר ובישל חייב שתים או אחת לפענ"ד נחלקו במה דנחלקו בש"ס דילן (אי חייב שתים בזומר) במ"ק דף ב' בזומר וצריך לעצים דגם כאן מפעולה אחת יצא שתי ענינים ומה דר' יודא ס"ל דחייב משום מבעיר הוא ס"ל כרבה במ"ק שם דס"ל דאזלינן בתר עיקר המלאכה ור' יוסי ס"ל משום מבשל דאזיל בתר מחשבה. ובזה נראה לפענ"ד מה שהקשיתי דלר' יוסי דס"ל דחייב משום מבשל א"כ בש"ס דילן למה אמרו אי בהקטרה ללאו יצאתה והא שייך משום בישול ולפמ"ש אתי שפיר דהנה הא ודאי דהמחלוקת אמוראים שם לאו ר' יהודה ור' יוסי התנאים הוא דהרי שם מקשה על ר' יוסי ולא כן תנא הבערה למדה על תורה כולה ומבעיר אינו רק משום מבשל והק"ע הקשה דהא ר' יוסי ס"ל ללאו יצא והיטב אשר דבר בזה במרכבת המשנה דזה אינו תנא רק אמורא ר' ייסא ע"ש וכעין זה צ"ל בדברי התוס' בביצה דף כ"ג ע"ש וכמ"ש שם בתשובה. ולפ"ז נראה לי ברור דלמ"ד דללאו יצאת אי אפשר לומר דבישול בכלל דזה אינו דהא בישול סמנים הי' במשכן והוה אב מלאכה ואיך שייך ללאו יצאת ומ"כ דהבערה היא בפ"ע משום הבערה ואינו רק בלאו. ומעתה שפיר פריך הש"ס אי בהקטרה הא ללאו יצאת ואין בישול בכלל (ובלא"ה עיין שבת דף ל"א דר' יוסי ס"ל כר"ש וא"כ לדידיה לא שייך בישול כלל דהוה משאצל"ג) עוד נראה לפענ"ד סברא נכונה בגוף המחלוקת אי משום בישול או הבערה דזה תלוי במחלוקת ר' יהודה ור"ש בשבת דף ק"ו דלר' יהודא דס"ל משאצל"ג חייב והוה עי"ז מתקן דניהו דמקלקל בגוף המלאכה מכל מקום מתקן אצל הקדירה או האפר ומשאצל"ג חייב ור"ש פוטר דהו"ל משאצל"ג וע"כ דחובל והבערה חייב אף במקלקל ולפ"ז הא כבר הקדמתי דרבה ורב יוסף נחלקו אי אזלינן בתר מחשבתו או בתר מעשה ולפ"ז כאן אם נימא דמקלקל פטור ורק משום דצריך לבישולו או לאפרו א"כ א"א ללכת בתר מעשה רק בתר מחשבתו דבזה הוה תיקון וגוף המלאכה הוא מקלקל אבל אם נימא דכאן חייב מקלקל ומשאצל"ג פטור א"כ חייב משום מבעיר. ובזה עמדתי על דברת רבינו פי"ב משבת דלא כתב דמבעיר חייב משום מבעיר ומשום מבשל והראב"ד כתב דחייב שתים והכ"מ כתב דרבינו ס"ל ג"כ כן שהרי כתב בפ"ט דנותן עצים תחת הקדירה חייב משום מבשל ודברי' תמוהים דא"כ מהראוי להיות מחייב שתים. ולפמ"ש אתי שפיר דהרמב"ם ס"ל בפ"א משבת דמשאצל"ג חייב וא"כ ס"ל כר' יהודה דהוה מקלקל רק דהוה מתקן אצל קדירה וא"כ שוב מהראוי לחייבו רק משום מבשל דהבערה הוה מקלקל ויותר ראוי להלך בתר מחשבתו אבל להראב"ד דס"ל משאצל"ג פטור כמ"ש בפ"א שם וא"כ שוב מהראוי לחייבו שתים דבאמת הבערה בעצמה אף דהוה מקלקל מכל מקום התורה חייבה ובשביל הבישול ודאי ראוי לחייבו דהא העיקר עשה בשביל הבישול ודו"ק היטב: