שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קע״ד (ז׳)

ובזה מיושב מה שהביא ראיה ממה דאיתא בתוספתא גבי מתניתין דשני קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפני' סאה של תרומה ונפל וא"י לאיזה מהן נפל תלינן דבשל תרומה נפל היה טבל ומעשר ראשון ומעשר שני ונפל אסור שלא התירו ספק מדומע אלא בדבר שיש לו מתירין ופירש הר"ש וכן הרשב"א בתה"א בית ד' שער ב' דע"כ לא אמרינן תולין הקלקלה במקולקל רק בכה"ג דכשאתה אומר תרומה לתוך תרומה הרי שניהם מותרין אבל בטבל דכשאתה תולה בטבל אתה אוסרה לא תלינן הרי דאף דאיסור טבל הוא במיתה קודם שיפריש והרי הוא מקולקל כעת כל שבידו להפריש לא תלינן ועכשיו אתה רוצה לאסרו לעולם לא תלינן ע"ש וה"ה כאן ולפמ"ש יש לומר כיון דמיירי בתרומה דרבנן וכשאתה תולה לתוך טבל נפל שוב תהיה ספק מדומע של תורה דשמא הוא טבל ואסור מן התורה אם כן אתה מגדיל האיסור בזה לא שייך תולין הקלקלה במקולקל דהא כעת אינו רק איסור דרבנן ובטבל יהיה ספק איסור תורה דגם התרומה כשנפלה לטבל כלו אסור מחשש טבל תורה וזה לא נקרא תולין הקלקלה במקולקל דהא הקלקלה אינו רק דרבנן והמקולקל איסור תורה ולא מגדילין האיסור שנפל מכדי מה שהיה. ובזה נדחה ג"כ ראייתו מהא דאמרו בנדה דף סמ"ך ת"ר תולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה ובסופרת ז' שלא טבלה לפיכך היא מתוקנת וחברתה מקולקלת ופי' רשב"א בתה"א הובא ביתה יוסף סימן ק"ץ ובש"ע סי"ב דהטעם הוא דתולין הקלקלה במקולקל דאמרינן שאני אומר הרי חזינן דאף שבידה לטבול מ"מ כל שכעת מקולקלת תלינן הקלקלה במקולקל הרי תולין הקלקלה במקולקל. ולפמ"ש אין ראיה דכל שאינו מגדיל האיסור ואדרבא בשומרת יום כנגד יום את סופרת ז' שלא טבלה עליה איסור חמור כל שלא טבלה מה אכפת לן שיש עליה עוד איסור אחר וכל שתטבול גם זה האיסור ילך לו ואף שתצרך לחוש ולספור נקיים מכל מקום כעת יש עלי' איסור חמור מזה ולא מגדילין הקלקול יותר ואדרבא איסור הראשון חמור יותר לכך תולין הקלקלה במקולקל אבל במקום דמגדילין האיסור לא תלינן ולכך בטבל לא מגדילין האיסור ול"ק על התוספתא והרב הנ"ל החמיר שם בקושיא זו ולפענ"ד הדבר נכון ודוק. ודרך אגב אבאר מ"ש שם בנחלת אבות סי' ח' בחה"ל שנתערבה בין חתיכות ונאכל אחד מהם בשוגג דקי"ל דכלן מותרות ותלינן דהך דאיסורא נאכל איך הדין אותה קדרה אי נאסרה ודעת אבי הגאון הנ"ל להתיר והוא האריך לאסור ואח"כ חזר בו ולפענ"ד ודאי יש לאסור הקדירה דלכאורה יש לומר לענין הקדירה אמרינן להיפך דלמא לא היתה אסורה בה ושוב הקדירה מותרת. אמנם זה אינו דכל דהספיקות אוסרות אף בדרבנן אסור א"כ כל דאתה תולה דאיסור נאכל איך תוכל לומר להיפך דלמא החתיכה היתה מותרת דהו"ל שני ספיקות לקולא ולא מקילין כמ"ש התוס' בביצה דף י"ד וא"ל דאם כן נימא להיפך ולא ניקל לגבי החתיכות דזה אינו דאם אתה אומר דאותה חתיכה היתה מותרת שוב אסורין כלן ובודאי תהיה הקדירה אסורה ולא יהי' סותרין אבל להיפך אי אפשר להקל על הקדירה דהא יהיו ספיקות סותרין מיהו הגאון הנ"ל כתב דהקדירה מותרת דהא הך טעם שנבלע בקדירה אינו ר"ל ושפיר בטל בסמ"ך. אבל זה אינו דכל דאתה אומר דבטל בסמ"ך וע"כ שאתה מסופק שמא אינו ר"ל דכל שהי' חתיכה זו ר"ל והיא היתה אסורה א"כ כבר נאסרה הקדירה ואי אפשר שתחזור להיתר דהרי הקדירה ניכרת ולא שייך ביטול באיסור ניכר וע"כ צ"ל דלמא אינה של איסור א"כ שוב הוה ספיקות סותרות וזה לא אמרינן וגם הכו"פ סי' ק"י ס"ק כ"א דעתו כן ומ"ש הגאון ראיה מהא דאמרו בחולין דרוטב בנ"ט הרי אף דהחתיכות אסורות מ"מ הרוטב בטל בסמ"ך אין ראיה דשם כיון דכל החתיכות אסורות וא"כ לא מקילין בהחתיכות כלל א"כ שוב יש להקל לגבי הרוטב ולא שייך לומר דהוה ספיקות סותרות דז"א דאין אנו סותרין ומחזקין הספק בכל החתיכות אבל הרוטב לא הוה חהר"ל אבל כאן כיון דתלינן דאיסור נאכל שוב הקדירה ניכרת ואסורה ולא תתבטל ודו"ק.