שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קע״ד (ו׳)

ובזה נראה לפענ"ד במה שנסתפק בשו"ת נחלת אבות הנדפס מחדש ונספח לחידושי נכדו נקרא לוחות עדות בסי' ז' בשני קדירות אחד של היתר ואחד של איסור שיש לו מתירין כגון ביצה שנולדה ביו"ט ונפל איסור דרבנן לאחד מהם וא"י לאיזה נפל אי שייך לומר שאני אומר איסור לתוך איסור נפל או דלמא כיון שזה יש לו היתר לאחר יו"ט וכשאתה אומר שהאיסור נפל בתוכו הרי אתה אוסרה אף לאח"כ שוב לא שייך תולין הקלקלה במקולקל דמאי חזית דאסרת לזה לעולם והשני מותר תיכף והוא ספק מושכל ולפמ"ש מותר להוסיף בזה שיל"מ עד שיתבטל האיסור שנפל ולא שייך אסור לבטל וא"כ לזה לא נאסר לאחר יו"ט ושוב שייך תולין הקלקלה במקולקל כיון דכעת הוא אסור דמחמת איסור י"ט לא מועיל הוספה דהא הוה דבר שיש לו מתירין ולאחר יו"ט תהיה מותרת וא"כ לא קלקלנו אותה יותר מכפי שהי' ודוק. ובגוף הספק המושכל הנ"ל נלפענ"ד דבכה"ג תלינן דבשל איסור יו"ט נפל ותולין הקלקלה במקולקל ואף דלאחר יו"ט יהי' מותר וכשאתה תולה שנפל איסור יהיה אסור גם לאחר יו"ט נראה לפענ"ד כל דלא נתחדש איסור יותר גדול ממה שהיה כמו כאן דכעת הוא אסור בשביל יו"ט ולא נתבטל משום דהוה דבר שיל"מ וזה אינו רק איסור דרבנן וכשאתה אומר שהאיסור נפל הא האיסור ג"כ אינו אלא דרבנן אין אתה מוסיף רק איסור דרבנן וכל שיש כבר איסור דרבנן אף שתהיה מותרת לאחר יו"ט מ"מ כעת לא מחדשין עליו איסור נוסף שיהי' אסור מה"ת לכך תולין.