והנה אח"כ עוררני הרב מוה' אורי וואלף נ"י דיש לומר דכוונת הרמב"ן בשביל דבעי שלא יסיח דעתו והיסח הדעת פוסל בקדשים א"כ כל שיש ספק מקרי היסח הדעת ובאמת בריטב"א חולין משמע כן אבל הרמב"ן לא כתב כן רק סתם דכל דכתיב משמרת תרומתי לא מקרי שימור ודו"ק היטב. והנה קשה לי טובא לפמ"ש הרמב"ן דבקדשים דכתיב משמרת תרומתי אפילו ספק ברה"ר לא מועיל דבעינן ברי וכן להריטב"א משום דפסל היסח הדעת ק"ל דמה פריך בחולין דף יו"ד והא הכא דודאי טבל ספק הוה עלי' וכו' ומאי קושיא הא שם קאי לטהרות כמ"ש התוס' ד"ה עד ולטהרות בודאי פסול משום משמרת תרומתי דהא טהרות הן ולכך צריך להיות שתאמר ברי לי וכמ"ש הרמב"ן לענין קדשים ומכ"ש בטהרות וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ד (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.