שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קנ״ג (ז׳)

ולפמ"ש אתי שפיר דלא מוקי כר' יעקב בזה דס"ל אומרים בא"ה הש"ל רק דעכ"פ יכולין לגמור דינו של שור שלא בפניו והו"ל דבר הגורם לממון שהי' יכול לפטור עצמו מיהו זה אינו דעכ"פ עשה לו היזק שאינו ניכר. אך י"ל כיון דמיירי בתפסו ב"ד מאליו וכמ"ש הלח"מ וכל שלא עשה בידים אף אם היזק שאינו ניכר שמיה היזק פטור וכמ"ש התוס' בגיטין דף נ"ג שם ודוק. אמנם בגוף דברי הצ"ץ סי' ל"א הנ"ל ואחריו החזיק בקצה"ח סימן שפ"ו דדבר הגורם לממון אינו רק כשאינו בעין הנה מדברי הש"ס כאן דמוקי לר"מ כר"ש וע"כ דלא מחייב משום דינא דגרמי וכמ"ש הרמב"ן בדיני דגרמי דהו"ל כשק מלא מעות ע"ש והובא באבני מלואים ס"ק ס"א בסי' כ"ח ע"ש הרי דחייב משום דגרם לו היזק ולא הוה כשק מלא מעות דהא כ"ז שהוא בעין אינו שוה כלום וע"כ דגם כשהוא בעין חשוב כשק מלא מעות וצע"ג ועיין קצה"ח סי' שפ"ו ס"ק א'. ודרך אגב אזכיר מה שראיתי בשו"ת מהר"י ברונא הנדפס מחדש בסי' ר"א הקשה לשיטת הפוסקים דגם גרמא חייב ומבואר מתוס' גיטין דף נ"ג דאף ע"י גרמא חייב א"כ היאך אמרו בגיטין דף נ"ג דמנסך קלב"מ והא משכחת לה דאמר להגוי שינסך וזה חייב לשלם ע"י שגרם לו היזק ע"ש שהאריך וזה תורף דבריו ולפענ"ד ל"ק דא"כ היאך יתפרש המשנה דשוגג פטור והא בשוגג ודאי אינו חייב על גרמא דגם בגרמי כל שאינו מתכוין להזיק פטור מכ"ש בגרמא וע"כ דמיירי שהוא בעצמו נסך ועשה מעשה בידים וא"כ שפיר קאמר דהו"ל קלב"מ ובלא"ה נראה כיון דאמרו בע"ז דף נ"ט דיכול ליקח דמי היזיקו מיד הנכרי דמקלי קלי ליה וא"כ לא שייך לומר דמזיד חייב דהרי גם הנכרי חייב לו ורצה מזה גובה ורצה מזה גובה וע"כ דלא מיירי בכה"ג רק בנסך בעצמו ודו"ק: