שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קל״ב (ג׳)

איברא דלפמ"ש המקור חיים וכ"כ הג"פ סי' ק"כ דהפקר ב"ד אינו רק הפקר שמוציא מיד ראשון אבל לא הוה קנין א"כ שוב קשה דלא קני כלל אך באמת מצאתי ביש"ש יבמות פרק עשירי דתלוי בהלמודים דלר' יצחק דלמד מכל אשר לא יבאו יחרם אינו רק הפקר אבל לר"א דלמד דראשים מנחילין כמו אבות וא"כ הוה קנין גמור ע"ש וא"כ גם כאן הוה קנין גמור אך עדיין קשה דהא אין קונין בשבת ויו"ט אך זה אינו דשם מיירי בהר הבית ואין שבות במקדש ולפ"ז הך דדף מ"א דמוקי לה בגבולין ולכך מביאין לבהכ"נ ואיכא שבות ולכך לא תני תקנתא דא"א דשם לא שייך הפקר ב"ד דהא אין קונין בשבת והפקר לבד ל"מ דהא בעינן לכם ודו"ק. ובזה מיושב מ"ש הגהמי"י בשם הסמ"ג דאם רוצה לתת לאחר אתרוג ביו"ט יתנה עמו ת"כ דאם לא יחזיר יתבטל המתנה וע"ז הקשה דאדרבא כשלא התנה ת"כ א"כ התנאי בטל והמעשה קיים ועדיף טפי. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת בשאלה לא שייך מקח וממכר דלא אתי למכתב כדאמרו בשבת ר"פ השואל והכי קי"ל ולפ"ז כשמתנה ת"כ א"כ הו"ל כשאלה וכמו שהקשה רבינו ישעי' דמ"ש שאלה ממתנה ע"מ להחזיר וכתב דתלוי בחיוב אחריות כשנאנס אבל עכ"פ הוה כשאלה ולא שייך קנין בשבת דאינו קונה כלל דהוא כשאלה אבל בשאינו מתנה והתנאי בטל והמעשה קיים וא"צ להחזיר הוה קנין גמור ושייך איסור קנין בשבת ויו"ט ואסור ועיין בר"ן ריש כתובות גבי אתפסה מטלטלין ע"ש ודו"ק. ובזה יתבאר פירוש המשניות להרמב"ם פרק ז' מסוכה שכתב לענין אתרוג דמועיל אף מתנה ע"מ להחזיר וסיים דמותר לתת מתנה ביו"ט והוא תמוה דלמה סיים זאת ועיין בבית מאיר סי' מ"ה מ"ש בזה.