שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קי״ז (ג׳)

והנה בהא דאמר התם איכא למימר חסר ואתאי הקשה בשו"ת זקני הח"ץ ז"ל דהרי החסרון שבמקוה שהוא בין מקוה מ"ם סאה לפחות ממ"ם סאה הוא בא בב"א שהרי בחסר אפילו טפה אינו טובל וא"ל כיון שהוא חסר הרבה מארבעים סאה אף שאותו החסרון שבין מ"ם סאה לפחות הוא מעט מכל מקום החסרון הגדול ע"כ שלא בא בב"א וא"כ ע"כ חסר ואתי וע"ז הקשה דא"כ מה מחלקו התוס' בין מקוה לנגע דהא גם בנגע ניהו דבין גריס ופחות מכגריס הוא בא בב"א אבל אם הי' גדולה כסלע וראינו אח"כ שנפחת הרבה ע"כ שלא נתחסר בב"א וא"כ נימא ג"כ חסר ואתאי ע"ש שנתעצם הרבה בזה והניח בקושיא. ולפענ"ד נראה דהנה המהרי"ט בראשונות סי' מ"א כתב דספק קטנות לא הוה חזקה דעשוי להשתנות והביא ראי' ממ"ש הר"ן דבמקוה שהוחזקה להיות מתמעט ולעמוד על פחות ממ' סאה דצריכין לחזור ולטבול משום שהוה חזקה העשוי להשתנות וה"ה בקטנות ע"ש ובשב שמעתתא שמעתא ג' פי"א דחה למהרי"ט דשם מיירי הר"ן שהוחזק להיות מתמעט פחות מארבעים סאה בזה לא שייך להעמידה על חזקתה הראשונה אבל אם הי' דרכו להתמעט מעט מעט אבל לא הי' מוחזק להתמעט פחות מארבעים סאה מוקמינן על חזקתו הראשונה וה"ה בחזקת קטנות ע"ש שהאריך להביא דברי הר"ן שמשמעותו כן וכמעט שביאר להדיא כן אך לפענ"ד הדבר נכון דהר"ן מיירי שם שעכשיו שנמדד הוא שלם רק שהיתה דרכה להתחסר פחות מארבעים סאה בזה בעי שתהי' דרכה להתחסר פחות מארבעים סאה כיון שכעת נמצאת שלימה רק שהספק על עת שטבל אם היתה מתמעטת או לא אבל כל שכעת אינה נמצאת שלימה והיא פחות ממ' סאה אף שלא הוחזקה להיות מתמעט פחות ממ' סאה כל שחסר ואתי שוב אמרינן דנתחסרה כבר ומעתה בספק קטנות לא שייך להעמיד בחזקת קטנות כיון שדרכה להתגדל וז"ב כשמש.