שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ט (י״ח)

ומה שהקשו התוס' בפסחים דף כ"ז דלהוי כע"ז שנשתברה מאיליה והקשו המג"ש והש"ך דהא אנן קיי"ל כר"י דע"ז שנשתברה מאיליה דאסורה לק"מ לפענ"ד דיש לומר דע"כ לא ס"ל לר"י דאסורה רק בנשתברה מאיליה די"ל דהוה ע"ז אף שנשברה ועיין בדף מ"ט דנחלקו אי עובדין לשברים ואף אם אין עובדין לשברים כל שהיתה ע"ז שלימה אף דנשתברה לא מניחין אותה כיון דהי' ע"ז אבל אם נשרפה והיתה לאפר פשיטא דבטולי בטלוה וז"ב ופשוט ושפיר הקשו ודו"ק. ודרך אגב ארשום פה איזה ענינים בסוגיא דאורג בגד למת בהזמנה מלתא בסנהדרין דף מ"ח מה שעברתי ע"ז בעת התחנך בבהכ"נ הגדולה פה לבוב בת"ה בשטח התחתון בעזרת הבהכ"נ וקבעתי שם חברה ש"ס וכבדוני להגיד להם השיעור בש"ק חיי תרט"ז ז"ך מרהשוון והנה במ"ש לאפוקי עכו"ם דלאו אורחי' פירש"י דעכו"ם אסור לעבוד אף לב"נ ויוכל להיות דמהדרי בהו וקשה הא אם נימא דב"נ מותר בשיתוף ואם כן שוב היתר הוא לגביה מיהו י"ל כיון דע"כ אין דרך לעבוד בשיתוף רק לע"ז לבדו וא"כ זה ג"כ שלא כאורחי': שם איתבי' כפה וכו' ופירש"י מדקתני טהור מן המדרס בהזמנה בעלמא אלמא הזמנה מלתא היא וק"ל דאף לאביי מי ניחא הא ע"כ לא אמר אביי רק דעל ידי הזמנה לא נחית קדושה או איסור אבל להוציא מידי איסור או טומאה פשיטא דבעי שינוי מעשה וכבר אמרו דאין הכלים יוצאין מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה ועיין קידושין דף נ"ט ולפי מה שרצו התוס' שם ד"ה נתנו לפרש דמיירי ע"י שינוי מעשה ניחא אבל התוס' דחו זאת צ"ע ועיין בחידושי הר"ן וצ"ע: שם אא"א משום הזמנה טוי לאריגה מי איכא למ"ד ק"ל דלמה לא מקשה ביותר דהא רשב"ג ס"ל דהזמנה לאו מלתא היא גבי ציפן זהב או טלה עור לשיטת התוס' שם ד"ה אע"פ וכן ק"ל מהא דאמרו אמר רשב"ג בד"א שלא נגעו במטה א"א בשביל מרריה ומה נ"מ ואף בנגעו אין אסור וקשה למה לא מקשה טפי דלרשב"ג לא מועיל הזמנה וצ"ע ומה דמשני במטה הנקברת עמו דמחלפי בתכריכי המת לפענ"ד נראה דהנה אמרו המוציא את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו והמת במטה חייב והיינו דמת אין המטה טפל לו ואדרבא המת טפל להמטה ולפ"ז אותו מטה שנקברת עמו הוה כתכריכי המת דהמת טפל לזה ובזה יש להבין הא דאמרו במ"ק דף כ"ו חכם שמת כבודו במטה ראשונה שנא' וירכיבו את ארון אלקים על עגלה החדשה ותמה המהרש"א בח"א שם דאדרבא שם כתיב דהרכיבו אותו על עגלה חדשה ואם כן לקחו ארון אלקים מעגלה ששלחו פלשתים ושמו אותו על עגלה החדשה וגם שם טעה דוד כדאמרו בסוטה דכתיב בכתף ישאו. ולפענ"ד נראה לפמ"ש אתי שפיר דבאמת מה דמשנין ממטה למטה הוא משום דהמת טפל למטה ולא המטה טפל להמת ולכך לא נאסרה המטה ראשונה רק אותו מטה שנקברת עמו דזה הוה כתכריכי המת ואם כן זה באיש הדיוט אבל ת"ח שהמטה טפלה להגוף קדוש דאף שמת שפתותיו דובבות בקבר ובמיתתם קרויים חיים וא"כ המטה טפל לו ולכך אין כבודו להתטלטל ממטה למטה וזה שטעו דנשאו את הארון שחשבו דהארון כביכול טפל להעגלה אבל באמת זה טעות ואדרבה העגלה טפל להארון ולכך בכתף ישאו להורות דאף האיש עצמו טפל להארון ודו"ק. ועיין בש"ס שם דרשב"ג ס"ל דאין לנפלים תפיסת קבר וצ"ע במג"א סי' תקכ"ו ס"ק כ' וכפי הנראה שהוא רמז לזה במ"ש ספ"ו דסנהדרין ודו"ק: