אמנם נראה דדברי הב"ח נכונים דע"כ לא כתבו התוספות רק דהישראל אינו יכול לבטל ע"ז של נכרים משום דלא פלח לה ודוקא לר"ל לא גרע מאילן ונשתברה מאיליה אבל לר"י ל"מ ישראל לבטל אף בלי הגזירה אבל אה"נ דהיה יכול ישראל לכוף לנכרי שיבטל ע"ז של נכרי חבירו אף שזה עובד לפעור וזה למרקוליס כדאמר בדף ס"ד שם וכדאמרו בדף מ"ג גבי ריב"ל בשם ר"א הקפר בריבי ואם כן שפיר כתב הב"ח דאם הי' ע"ז של בעלים נכרים יכול הישראל לצאת בו דמועיל ביטול. ובזה יש ליישב קושית המג"א דהא אמרו הגזירה. ולפמ"ש אתי שפיר דע"כ לא חידש רבא הגזירה רק לר"ל אבל ר"י אפשר דלא ס"ל כלל הגזירה דלמא מגבה לה והדר מבטל לה. ובזה יש ליישב קושית התוספות בסוכה דף ל"א ע"ב די"ל דלר"ל הוא דאמרו גזירה דלמא מגבה לה אבל לר"י לא ס"ל כלל הגזירה דבלא"ה לא מועיל ביטול דכל דלא פלח לה לא מבטל לה ודו"ק היטב.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ט (י״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.