שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ח (ז׳)

שוב נזכרתי שהדבר מבואר בסי' ס"ו סכ"ה דכל שנתן בדיניהם אף שלא כתב ומסר משלם וא"כ הדין מבואר ואף דהש"ך שם ס"ק כ"ה בסופו ביאר דבישראל שנתן שטר לישראל שטרו של עכו"ם צריך כו"מ כ"כ על הגליון דבנמוק"י שממנו מקור הדין לא משמע כן כפי מה שהוגה שם וע"כ לענין דינא נראה לפענ"ד דאין בטענת ראובן ממש דבאמת שמעון לא הקנה לו רק השטר שקיבל מיד האדון וא"כ מה לו בזה שהאדון ערב הפסולת וא"ל דהאדון גזל אותו ומ"ל לזה באונס של זה דזה אינו דמסתמא בדיניהם א"י לבטל המקח או לכפותו שינכה לו הפסולת דאל"כ בודאי היה עושה כן וא"כ ל"מ למ"ד קנסא כאן כיון שבא מכח עכו"ם כעכו"ם דיינינן ליה וכשם שלא היה יכול להוציא בדיניהם מיד העכו"ם דבדיניהם כפי מנהג התגרים כן הוא אף בשיש יותר על השיעור המבואר בחז"ל וא"כ גם זה הבא מכח עכו"ם כעכו"ם דיינינן ליה ועיין סמ"ע סי' מ"ה ס"ק ל"ח ובסי' קנ"ד וה"ה בזה ואף למ"ד דינא אינו יכול להוציא כיון דהוא לא ערב כלל וכמבואר בש"ע סי' רכ"ט וכמ"ש מעלתו.