שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ח (ו׳)

והנה בהך דאמרו בב"ב דף צ"ד אם בא לנפות מנפה כלו והקשה מעלתו לשיטת הרשב"ם דקאי אם בא לנפות על הלוקח א"כ מ"ט לחלק בין רובע לפחות מרובע דממנ"פ אם ניכר הפסולת קודם שניפה א"כ למה בפחות מרובע לא יחזיר והא בודאי ינפה דהלוקח לא נתן זוזי רק על פירות יפות ואם לא ניכר מקודם הניפוי א"כ למה ביותר מרובע יחזיר הא לא ניכר קודם ובודאי לא ינפה ואם נימא דכיון שמצא יותר לא מחל ולא שייך בטלה דעתו כל שכבר טרח א"כ למה בפחות מרובע לא יחזיר כל שכבר טרח וגם הקשה על הרמ"ה בטוש"ע סי' רכ"ט דאם אמר לו פירות יפות צריך ליתן לו פירות יפות ולמה לא נימא גם בסתם כן כיון דמי שנותן על פירות היפות נותן. והנראה בזה דבר חדש דהנה בהך דהמרדכי דמכר לו כסף בחזקת שהוא צרוף ונמצא סיגים דא"י לחזור והקשה הש"ך מ"ש מפירות יפות ונמצא רעות וכתב המח"א הנ"ל דשאני כסף צרוף דכל שיחזיר לו אונאתו יכול להוליכם לצורף ולעשותם יפות משא"כ ביפות ונמצא רעות דאותן הפירות הרעות אי אפשר לעשותם טובות והוא רצה בפירות טובות ולפ"ז דברי הרמ"ה נכונים דכל שא"ל פירות יפות צריך ליתן לו פירות יפות דא"ל דקיבל עליו רובע לסאה דזה אינו דבשלמא אם א"ל פירות יפות אלו א"כ רצה ליקח רובע לסאה דכן הוא הדרך שיהיה ולא שייך לומר דרצה בפירות יפות והן רעות דזה אינו דהא אמר אלו וא"כ אותן פירות אף שמעורב בהם הפסולת יחזיר לו אונאתו והפירות היפות ישארו ביפים ולא שייך לומר דמ"מ הוא רצה בפירות יפות דז"א דכל שמנפה הפסולת הרי נשארו ביפים אבל כל שא"ל פירות יפות אמר לו אלו א"כ אותן הפירות שמעורב בהם פסולת אינם אלו הפירות שרוצה ליקח ואף שיחזיר לו אונאתו אבל אותן הפסולת לא יהיו טובות בשום פנים והוא רוצה שכל הפירות יהיו יפות אבל באמר פירות יפות אלו אי אפשר לומר דכוון רק על פירות יפות בסתם דהרי זה דרך שיהיה רובע לסאה וא"כ לא הוה מקח טעות רק דמשלם אונאתו משא"כ בפירות יפות סתם אותו הפסולת א"א שיהי' טובות א"כ הוא כוון שיהיו כל הפירות יפות ומנופות ומה שאפשר לנפותם אבל הפסולת לא יהי' טובות וז"ב כשמש ומעתה זה החילוק בין רובע ליותר מרובע דכיון דמיירי דאמר פירות יפות אלו או דהוה בסתם מאן דנתן זוזי אפירי שפירי יהיב אבל עכ"פ בכל פירות יפות מעורב פסולת ברובע וא"כ לכך עד רובע אינו מוכר לו דמחל לו ולא שייך לומר דהוה מקח טעות דכל שרוצה לקנות פירות ניהו דמסתמא דעתו על פירות יפות אבל כל שלא אמר פירות יפות בפירוש הרי עכ"פ לא היה דעתו אחר הנפוי א"כ ידע ומחל עד רובע וא"צ להחזיר לו אונאתו דכיון דידע ומחיל אבל ביותר מרובע כל שלא מחיל א"כ הוא אפירות יפות דעתו והיה מהראוי שיבטל המקח לגמרי רק כיון דלא התנה בפירוש אינו מחזיר המקח רק דמשלים לו אונאתו אבל עכ"פ כיון שדעתו על פירות יפות והפסולת אינו יפה וא"כ מה בכך דמחל לו עד רובע זה כשהי' באמת אותו המקח שקנה ממנו אבל כל שדעתו על יפות ונמצא רעות היה בטל המקח לגמרי ורק מדלא התנה בפירוש הרי לא בטל המקח לגמרי אבל מ"מ לא שייך דידע ומחיל כל דאינו אותו מקח שקנה ומחיל ודו"ק היטב כי הוא חדש. ובזה נראה לפענ"ד סברת הש"ס דאמרו בדף צ"ה כל יתר מכאן כבא ליטע מתחלה דמי ועיין רשב"ם ולפמ"ש באמת כל הטעם דעד רובע מקבל ואם בא לנפות מנפה את כלו משום דהוה כמקח טעות וכמ"ש ולפ"ז שפיר דחה הש"ס דאף שבא לנפות אינו מנפה את כלו ומטעם דלא הוה מקח טעות לגמרי דלא מחל היינו משום דלא התנה בפירוש אבל כל שהתנה בפירוש ורוצה שדה הנטעת וזה צריך ליטע מחדש הו"ל כהך דינא דהגהת מרדכי הובא בחו"מ סי' רל"ב ס"ה דאם המום בגוף הבית וכשיתקן יהי' פ"ח בא לכאן ויהי' בית חדש זה הוה בודאי מקח טעות ולפ"ז גם כאן לא שייך לומר דמשלים דהרי כל שהי' יותר מעשרה הו"ל כבא ליטע מחדש והו"ל מקח טעות לגמרי וכמ"ש ודו"ק זו"ז ראיתי מ"ש על דברת הגאון מהרש"ק ודברי מעלתו נכונים נגדו ואין להאריך בזה. אמנם מ"ש הגאון דלדינא אין נ"מ דקאנטראקט הוה כקנין סטימתא וקונה וע"כ אף שלא הי' קנין ממש יהי' ע"י מלוה קנה יפה כתב ומ"ש מעלתו דלא שמע כזאת שיהיה קנין סטומתא בלי אדרוף או קנין אחר קונה. הנה כבר הי' לעולמים והגאון מוה' מאיר אבד"ק אונגוואהר השיב כן והוא בשו"ת הנספחות לחידושי ריטב"א ע"ז הנדפס באובן ואף שהגאון מפ"ב ז"ל לא הסכים עמו הדברים נכונים דכן הוא מנהג התגרים שכשהם מוסרים הקוויט על האדון לאחר בזה הוה הקנין והוה קנין סטומתא ואף דבר שלבל"ע מקנים ע"י סטימתא ועיין שו"ת מהרש"ל סי' ל"ו לענן אוראנדש ובמק"ח ס"ס ת"נ ודו"ק.