ובזה נראה לפענ"ד ליישב דלכך לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול דכל שיש שני עדים שוב זה הניסת אינו בגדר עד דכל דלא שייך בה הזמה הוה כמו אשה ועכו"ם דאינו שייך בהו נמצא אחד מהם קאו"פ וכמ"ש בתומים סי' ל"ו לענין אשה ה"ה לענין זה לא הוה בגדר עדות שאילה"ז דכאן כל שיזימו אותו הוה הכחש' והזמה ביחד וע"ז לא נאמנים דהא יש שני עדים שמעידים שהסית לזה ותרי כמאה ולא הוה רק הכחשה בלבד וע"ז נאמנים העדים הראשונים ולא שייך בהו נמצא אחד מהם קרוב או פסול. ובזה מיישב היטב מה דק"ל טובא בהא דאמרו בקידושין דף ע"ח כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית ובן אב אינו מסית ומה קושיא הא באמת הוה נמצא אחד מהם קרוב או פסול (כמ"ש הב"י בתשו') וצ"ל קרובי אב אינו רק מדרבנן לשיטת הרמב"ם ועיין סי' ל"ג וא"כ לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול מה"ת וגם פסולי דרבנן לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול כמ"ש הב"י בתשו' וע"כ קרובי אם דוקא והיא קושיא גדולה ולפמ"ש אתי שפיר דלא שייך בזה נמצא אחד מהם קרוב או פסול מיהו גוף הקושיא ליתא דהא כתיב אח"כ או בנך או בתך או אשת חקך וא"כ ניהו דמבת ואשתו ל"ק דאינם בגדר עדות אבל מבנו קשה דהו"ל בנך והוא פסול לו ודו"ק מיהו יש לומר כמו דאמרו ביומא דף ס"ו בבניו לא ידע היינו בני בתו מישראל ולפ"ז למר בר ר"א דמכשר באבא דאבא מכ"ש בבן בתו דאינו קרוב וא"כ משכחת לה בכה"ג ודו"ק ובאמת שצ"ע דביבמות דף ס"ב דהש"ס מפלפל אם בן בתו נקרא בניו דהי' לו למפשט מקרא דאת בניו לא ידע וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.