שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן א׳ (ט׳)

עוד נראה לי דבאמת צריך ביאור היאך מועיל מחילה והא הלה לא יתרצה במחילתו שיפטור עי"ז. אך באמת מחילה מועיל אף בע"כ של התובע כמ"ש בזית רענן שם וכן הוא במחנה אפרים הלכות זכייה והפקר סי' י"א דמועיל אף בע"כ וא"צ שום הקנאה ע"ש ואני כתבתי בתשובה ראי' לזה מר"ה דחכמים אמרו להבייתוס שהעיד דהממון הוא שלו וקשה ניהו דהפקר ב"ד הפקר אבל אינו עושה קנין וכמ"ש הג"פ ומק"ח סי' תמ"ח וא"כ שוב במה יזכה זה בהמעות וע"כ דהמחילה א"צ קנין וכל שהב"ד מחלו לו נקנה לזה אף בע"כ של הנותן ודו"ק. ולפ"ז נראה לי ברור דזה דוקא בסתם שמחל לו כל ספק מלוה ישינה אבל בכה"ג דנסכא דר"א דהי' מחו"ש ואיל"מ רק דזה יפטר עצמו כדי שלא יצטרך לשבע ויפטור ממון בזה לא מועיל מחילה והלה לא ירצה לקבל מחילתו שעי"ז יפטר מממון וכל הטעם דמחילה מועיל משום דזה סלק עצמו וזה שייך במתנה שנותן לחבירו אבל בכה"ג שזה רוצה לפטור עצמו עי"ז ודאי דל"מ מחילתו בע"כ של זה וז"ב כשמש. ובזה מיושב הא דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע והא יש לו מגו דכופר הכל והקשה הפ"י דלמא אין לו ספק מלוה ישינה רק על חמשים וא"כ לכך אינו רוצה לכפור רק חמשים ואין לו מגו ולפמ"ש אתי שפיר דבכה"ג שוב יש לו מגו דאי בעי היה מוחל לו כל ספק מלוה ישינה ולא יצטרך לשבע וא"ל דהלה לא ירצה לקבל דזה אינו דכל הטעם הוא משום דאינו מועיל מחילתו כל שרוצה לפטור עצמו עי"ז ולפ"ז כאן ממנ"פ נאמן אם באמת רוצה לשקר הרי יש לו מגו דאי בעי כופר הכל והי' מפטר וא"ל דאינו רוצה לשקר רק שיש לו ספק מ"י על החצי א"כ שוב יש לו מיגו דאי בעי מחל וממנ"פ מפטר ושפיר הקשה רבה ודו"ק היטב: