שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (ז׳)

ולפענ"ד נראה כיון דהרמב"ם כתב בפ"ה מע"ז ה"ג דמכמינן לו דהיינו שמביא שנים ומעמידן במקום אפל כדי שיראו המסית וישמעו דבריו ולא יראו אותן וכתב הכה"ג באו"ח בחידושיו על הרמב"ם דהיינו שהוא במקום אפל שאין רואין הניסת דאל"כ ל"צ להכמין שנים דכל שהניסת רואה אותו והוא רואה הניסת אף שאינו רק אחד מצטרף ולכך כתב הרמב"ם דמעמידן במקום אופל דהיינו באופן שהוא אינו רואה את העדים רק שהעדים רואין זא"ז ולפ"ז שוב הו"ל עדות מיוחדת דפסול בד"נ ושוב אין שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול כל דלא ראה הניסת להעדים וז"ב ודו"ק. הן אמת דגוף הדין דשנים שנסתין הן הן עדיו קשה דהא הוה שאאילה"ז דאם יוזמו יהי' הכחשה והזמה כיון שהם מעידין שהן הי' הנסתין וכבר כתב הרמב"ם פח"י מעדות דהכחשה והזמה ביחד ל"מ וכעין שהקשו בפלוני רבעני ולכאורה רציתי לומר כיון דאין המסית צריך התראה וא"כ שוב ל"צ דו"ח ושום דבר מגדר עדות שאילה"ז אך זה לא נזכר בדברי רבינו וכפי המבואר בש"ך סי' ל"ג עדות שאילה"ז ודו"ח אין תלוי זה בזה. אך לפענ"ד היה נראה דבר חדש דהנה טעמו של רבינו דכתב דהכחשה והזמה יחד אינו נקרא הזמה כ"כ בתשו' כמה ענינים בזה. אמנם הדבר פשוט כיון דהזמה חידוש הוא דמה חזית דציית להני ציית להני א"כ אין לך בו אלא חידוש דדוקא בהזמ' בלבד אבל בהכחש' והזמה לא דלענין מה שמכחישים זה את זה אינם נאמנים נגדם ולפ"ז צ"ל כיון דבתרי שהזימו לאחד אין כאן חידוש וכדאמרו בב"ק דף ע"ג כגון דאסהידו בי תרי בחד ועיין רש"י ותוס' שם ולפ"ז עכ"פ הוו בגדר עדות שאילה"ז דבשלמא בכל תרי ותרי אף שיזימו שנים לכל אחד בפני עצמו לא מהני וכמ"ש התוס' להקשות על רש"י דתרי כמאה וא"כ אם יזימו תרי לאחד ותרי לאחד לא יהיו נאמנים ואם לא יזימו רק לאחד שוב אינם נעשים זוממין עד שיזומו שניהם וא"כ לא הוה בגדר עדות שאילה"ז אבל בפלוני רבעני כל שיזימו לאותו שאומר פלוני דבעני פשיטא דתרי נאמנים עליו ואף שהכחש' והזמה ביחד דאין כאן חידוש ושוב כשיזימו את האחד אז היו נאמנים האחרונים טפי דהרי כל שהוזם אותו שאמר פלוני רבעני א"כ לא הי' המעשה אמת א"כ אף אם נאמר דהכחש' תחלת הזמה היא עכ"פ מהראוי להאמין להאחרונים טפי מהראשונים דנתברר ששקר הם דוברים ובשלמא בכל תרי ותרי א"כ כל שהוזם אחד לבד לא ניזם השניה לא נפסל כלל דאין העד מדקדק מי הי' עמו כמבואר בסי' ל"ה וא"כ אם היה הכחש' והזמה כאחד פשיטא דלא מהמני דלענין הכחש' יש שנים הראשונים שמעידין להיפך אבל כל שהי' בע"ד עצמו א"כ פשיטא דנאמנים האחרונים להזים אותו שהי' בע"ד דלא הוה חידוש כלל וכל שמזימין להאחד שוב נאמנים האחרונים לגביה דכבר הוכחש משעה שהזימו להראשון דכאן לא שייך לומר דלא דקדק עם מי הי' דהא כאן עיקר העדות תלוי בזה שרבע לפלוני וז"ב מאד ולפ"ז גם בניסתים שפיר הוה בגדר עדות שאילה"ז כיון דעיקר העדות הוא שהזימו לזה וגם במיפך והזמ' יש ליישב עד"ז ולא נפניתי כעת: