שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (ד׳)

וכעת נתיישבתי בגוף הקושיא שהקשיתי דהו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול לפענ"ד בשעת ראיה לא שייך כאן צירוף דע"כ לא מקרי צירוף רק כשראו דבר אחד ביחד וע"ז אמרינן שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אבל בקידוש החדש יכול להצטרף כשזה ראה הלבנה בעיר אחת וזה ראה בעיר אחרת וא"כ לא שייך צירוף בעת הראיה שלא ראו ביחד וגם בשעת הגדה לא שייך צירוף דבשלמא כשהן מגידים על ענין אחד התורה פסלו אבל כאן זה מעיד שראה את הלבנה בעיר זו וזה מעיד שראה בעיר זו ואיך שייך בזה צירוף ואף אם נימא דבכה"ג ג"כ עכ"פ העידו ביחד אבל בשעת ראיה לא שייך צירוף בכה"ג כנלפענ"ד ודו"ק היטב. ובזה מיושב מה דק"ל טובא לשיטת המהרש"ל דאמרינן דעביד אינש לאחזוקי דיבורא אף בלא נפסק הדין ומכ"ש בנפסק הדין ע"פ כבר כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' ל"ג והרי כאן קבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו עבדו ואח"כ קבלו הסנהדרין אותו ואת עבדו והרי עביד לאחזוקי דיבורא ועיין מ"ש במפרשי הים פרק שני דב"ק ופרק אחרון בענין עביד לאחזוקי דיבורא: ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ לא גרע מהוזמו העדים דכשרים בעדות החדש דהוה מלתא דעל"ג ומכ"ש בזה וגדולה מזו מצינו בירושלמי בפ"ב דר"ה סוף הלכה א' דבימי רבי קבלו העדים ששמעו מקודש החדש וקבל אותם ברמיזה שהרכינו בראשיהם וזה פסול אף בד"מ כמבואר בטוש"ע חו"מ סי' ל"ה וע"כ משום דכיון דמלתא דעבידא לגלויי הקלו בו ודו"ק. אחר זמן רב הגיע לידי הטורי אבן ומצאתי בדף כ"ד שהקשה קושייתי דהו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול ואמאי מצטרפין לעדות אחרת ונדחק שם דמיירי דלא העידו בבת אחת ובקה"ח כשר אף שלא העידו בב"א ולפמ"ש אתי שפיר בפשיטות ולפענ"ד קה"ח דמי לעידי נשים דעדות מיוחדת פסול דפתיך ביה ד"נ וה"ה בזה יוכל להיות ד"נ ועיין תשב"ץ ח"א סי' פ"ג פ"ד שהאריך בזה דכאן דאמר אקרא לאל גומר עלי דבתולי' חוזרין או להיפך נ"מ לד"נ ג"כ ע"ש ודו"ק.