ובזה יש ליישב מה שהקשו כלם לשיטת חכמי בריסק דכל דלא הוכחש מפי שנים לא שייך לפסול אותם כמ"ש הש"ך סי' ל"א וא"כ מה פריך לר"ח דשם מיירי דאחד אומר שתי מרדעות ואחד אומר שלש א"כ לכך כשרים לעדות אחרת אף לר"ח ועיין תומים סי' ל"א שם ובשו"ת בית יעקב סי' קכ"ד. ולפמ"ש אתי שפיר דלר"ח דס"ל דהוו סהדי שקרי וא"כ אף בע"א המכחיש ע"א הוו שתיהן פסולין מספק דמה חזית דנאמין לזה יותר מזה וחכמי בריסק לא נסתפקו רק לר"ה אם יכולין להצטרף ביחד ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.