שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (י״ד)

וע"כ נראה לפענ"ד דבאמת כוונת הש"ס דכל דלא נתכוונו להעיד שפיר יוכלו לטעון ששכחו והו"ל מלתא דלא רמיא עליו וע"כ דקדקו בתוס' וכתבו דא"י להעיד אחר זמן והיינו משום דכל דלא כוונו להעיד שוב הו"ל מלתא דלא רמיא עליה ויכולין להתנצל ששכחנו ודו"ק היטב כי לפענ"ד יש לו פנים בהלכה ובתשו' אחרת פלפלתי בדברי התוס' ישנים הנ"ל ולפמ"ש כעת יש ליישב ודו"ק היטב ועיין ירושלמי יבמות פרק נושאין על האנוס' ה"ה דאין מעידין עדות שיעלה לשניהם עדות אחת משום שאינו בהזמ' ע"ש וקשה דת"ל דכיון דאחד עבד הו"ל נמצא אחד מהם קאו"פ ומזה ראיה למ"ש התומים ס"ס ל"ו דאשה שאינה בגדר עדות אינה מבטלת א"כ מכ"ש עבד דאינו בגדר עדות ואינו יכול להעיד ובזה מיושב גם בהך דר"פ דעבד אינו מבטל העדות.