שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ה (ט׳)

והנה בירושלמי אמרו פ"ו דתרומות מודה ר"ל בא"ה ומודה ר"ל ביוה"כ ומודה בעתיד להשלים וכתב המפרש דביוה"כ דהרי לא כתיב אכילה רק עינוי ובח"ש מייתבא דעתיה והיא תימה דהרי אדרבא ביוה"כ השיעור גדול מכזית והוא ככותבת מתחייב משום דעד ככותבת לא מיתבא דעתי' וא"כ למה יהיה אסור בח"ש הא בודאי לא עדיף מח"ש בכל איסורים דלא בעי יתובי דעתא ואפ"ה מותר לר"ל מכ"ש ביוה"כ. אמנם לפענ"ד נראה הכוונה דאזלינן בתר טעמא כיון דהתורה רצתה שיענה בצום נפשו וא"כ אם נתיר לו פחות מכשיעור א"כ יוכל לאכול פחות פחות מכשיעור בכל פעם וא"כ ניהו דלא מתיתבא דעתי' אבל מכל מקום לא יהיה מעונה דמכל מקום כשיאכל כל היום פחות פחות מכשיעור לא תענה בצום נפשו והתורה רצתה שיענה נפשו וא"כ ע"כ דגם חצי שיעור אסור מן התורה ובזה נראה לפענ"ד דלא פליג הירושלמי על ש"ס דילן דאף דבש"ס דילן אמרו ריש פרק יוה"כ דלר"ל מותר ח"ש אף ביוה"כ היינו שאין בו איסור לאו כי בזה שוה לשאר איסורים לר"ל וכל מה שאסור הוא רק שאל"כ יתבטל מצות הצום אבל אם באמת לא אכל רק ח"ש ובפרט בשוגג בזה לא שייך איסור בחצי שיעור לר"ל כנלפענ"ד: ובזה נראה לפענ"ד מ"ש הכו"פ בבית הספק להוכיח דספיקות אינו אסור מן התורה כמ"ש הרמב"ם דאל"כ למה אמרו בירושלמי פ"ק דחלה דלכך לא עשו שני ימים יוה"כ משום סכנה וקשה לר"ל היה להם לעשות שני ימים ולהתיר לאכול פחות מכשיעור ולא היה סכנה ומכל מקום קיים המצוה וע"כ דספיקות מותר מן התורה ובלא"ה מותר מה"ת ורק מדרבנן אסור וא"כ מדרבנן שוב אסור גם לר"ל ועיין שו"ת נוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' נ"ז: והנה ראיתי בספר מי באר סי' קי"ט שכתב שלא ראה הכו"פ דמודה ר"ל ביוה"כ אך באמת עדיין יפה הקשה הכו"פ דאכתי קשה לש"ס דילן למה לא תקנו שני ימים יוה"כ לר"ל וע"כ כטעמו של הירושלמי. אך לפענ"ד ל"ד כיון דבאמת מבטל מצות הצום כיון דאוכל פחות פחות מכשיעור. ובלא"ה צ"ע דברי הכו"פ דנראה דספק איזה יום יוה"כ הוה איקבע איסורא ועיין מ"א סי' שד"מ ובתשובה אחרת הארכתי בזה וצ"ע.