ודרך אגב אזכיר במ"ש התומים דמכאן מוכח דספק פרעון קודם הלואה ג"כ חייב דאל"כ היאך שייך ספק מלוה ישינה הא הו"ל א"י אם נתחייבתי וע"כ דספק פרעון קודם להלואה הו"ל א"י אם פרעתיך ובאמת לפענ"ד תמוה דבאמת צריך ביאור דספק פרעון קודם להלואה לא שייך א"י אם פרעתיך דכל הטעם דא"י אם פרעתיך הוא משום חזקת חיוב וכאן כל דספק פרעון שוב לא שייך חזקת חיוב דהא הספק אם פרע מרעא לחזקת חיוב שלא התחיל החיוב כלל וצ"ל דמ"מ כיון שנתחייב כעת בודאי אין ספק פרעון מוציא מידי ודאי חיוב ושוב חייב ובזה מיושב גוף א"י אם פרעתיך דמחייבין משום חזקת חיוב והא ע"י חזקה אין מוציאין ממון ואף בתר רוב לא אזלינן ומכ"ש חזקה אך הטעם דאין ספק מוציא מידי ודאי חיוב וכיון שנתחייב בודאי מחויב לשלם ואף שיש לו ספק פרעון אינו מוציא מידי ודאי. אך עדיין יש לפקפק דע"כ לא אמרינן דאין ספק מוציא מידי ודאי רק כשספק פרעון נתחדש אחר שהלוה אבל כל שספק פרעון קודם להלואה א"כ שוב לא שייך אין ספק מוציא מידי ודאי דהא לא התחיל הודאי כלל וחזקת חיוב לא שייך דהא הו"ל ספק שמא לא התחיל החיוב וא"כ יש לומר דבכה"ג שוב פטור משום דלא הו"ל ודאי ברור:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן א׳ (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.