שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ד (ה׳)

הנה לפענ"ד דיו שנשתנה לאודם פסול. ובדבר השאלה בפיצול מקמא בחריץ הוורדא דמכשיר בזה בספר תפארת למשה הובא בס' מ"ע שורש ב'. ומע"ל כ' להקשות עליו מלשון הרמ"א יו"ד סי' ל"ה ס"ה, והבאים אחריו דלא משמע כדבריו. ורוצה לחלק בין הגנת החריץ להך דמכשיר בנו"ב משום החזקת הגרגרת ובפרט שאנחנו מטריפין בפיצול מקמא אפי' במושרשת יפה הנה לדעתי העיקר כדברי הס' תפארת למשה שמועיל הגנת החריץ. וע"ד אשר העיר שהסופרים נוהגים שאין מוציאין את הרצועות לחוץ בעת אשר פותחין התפילין להגי'. אם אין בזה חשש תעשה ולא מן העשוי הנה אין כאן חשש תעשה ולמ"ה. ויעוי' בארבעה טורי אבן להגאון החסיד מאמשטרדם. ויעוי' מג"א סי' י"ט והנני בזה הדו"ש באהבה הצעיר כו'.