שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ג (ח׳)

ובזה נראה לפענ"ד דזה הענין מה שנחלקו רשב"ם ותוס' בע"ז דף מ"ט באם אין השני גורמים שווים אי שייך זוז"ג ולפמ"ש תלוי בזה דאם נימא דבעי שיהיה בטל וכל שאין הגורמים שווים לא שייך בטול אבל אם נימא דאינו ביטול ממש רק שכח ההיתר עדיף יותר א"כ גם כאן הוא כן. ולפ"ז נראה לי דבחמץ אף שאינו בטל מכל מקום לא שייך זוז"ג דהרי מבואר בסי' תמ"ז דע"כ לא אסרינן בחמץ באלף רק באם הי' כח באיסור לתת טעם א"כ שוב אף משהו אסור אבל באם אינו אסור רק בכדי נטילה גם בחמץ אינו אסור שאין לו כח להתפשט יותר ולפ"ז גם בזוז"ג כיון דלאו מכח ביטול ממש קאתינן מלה ותדע דהרי בעצים ותנור לא שייך ביטול ואדרבא עיקר הפת שנאפה ודאי בא מכח העצים דבלא עצים התנור לא יועיל כלל והו"ל כדבר המעמיד ורק שעיקר הכוונה שכח דהיתר עדיף יותר וכיון שכן מה בכך דחמץ לא בטיל הא מכל מקום כח ההיתר עדיף יותר ולא חשבינן גרמת איסור נגד גרמת היתר ובשלמא בע"ז שייך לומר דכל דהוא במשהו א"כ האיסור חשוב יותר משא"כ בחמץ דכל דאתה אומר דגרמת ההיתר חשוב יותר לא יתחיל איסור כאן ולא שייך כאן משהו וז"ב לפענ"ד ודוק היטב: וראיתי בא"מ שחידש שם דיש לומר דבע"ז יהיה זוז"ג מותר כיון דכל הטעם דלא בטיל משום ולא ידבק בידך מאומה והרי זה דוקא בע"ז ממש אבל במה שבא מכח גרמת ע"ז לא שייך זאת ולכאור' מסתבר דבריו דאין בזה מאומה מן החרם ובפרט לפמ"ש כל דכח ההיתר עדיף אין בו משום לתא דגרמת ע"ז כלל וכן נראה ממה דמוקי כר"א דעצי אשירה וכמ"ש למעלה דמזה מוכח דגם בע"ז זוז"ג מותר. איברא דאכתי קשה דלר"א דס"ל יוליך הנאה לים המלח שוב הו"ל דבר שיש לו מתירין כמו במע"ש שיכול לפדות כל שאינו יותר מהקרן הו"ל דבר שיש לו מתירין וא"כ שוב מהראוי דזוז"ג לא יתבטל כלל והיא קושיא נפלאה וצריך לומר דזה באמת דחיית הש"ס שאני ע"ז דחמירא טובא והיינו דבאמת מה דמועיל בע"ז יוליך הנאה לים המלח הוא משום דתופס דמיו והיינו משום דע"ז חמיר דתופס דמיו ודו"ק היטב: והנה בשנת תרי"ב אור ליום וא"ו פ' בא כאשר למדנו ה"פ סי' תמ"ה והנה המ"א כתב שם ס"ק ה' דבחמץ כיון דלא בטל בששים ומשהו אסור הו"ל כע"ז דלא בטל ואף זוז"ג לא שייך בזה דאסור בהנאה בכ"ש ודבריו תמוהים מאד דהא בע"פ בטל בששים וא"כ אמאי אסור בע"פ התבשיל ואף דנימא דקאי בפסח דהיינו אם בשלו בפסח מכל מקום כרת בודאי לא חייב על זוז"ג ובטל בששים ובפרמ"ג העיר בזה.