והשבתי דבאמת לכאורה קשה על מה שהקשו התוס' דמשועבד לה והא היא הדירה שלא תהנה לו וא"כ לא הדירה רק ממזונות ומזונות כבר אמרו ריש המדיר דנעשה כאומר לה צאי מע"י למזונותיך. אמנם יש לומר דבכה"ג דלא אסר עליה רק אם תלך והיאך שייך לומר דהוה כאומר לה צאי מע"י למזונותיך דהא א"א בזה דא"כ היכא תתחלק המע"י דאם לא תלך מגיע לה מזונות ומע"י שלו ואם תלך מגיע המע"י לה וזה א"א כעין שכתב הר"ן בכתובות לענין כסות ועיין ח"מ וב"ש סי' ס"ט ולפ"ז אם נימא דגם בלא הלכה אסורה שוב אין מקום לקושית התוס' דהוה כאומר לה צאי מע"י למזונותיך איברא דהתוס' ישנים שם כפי הנראה הבין דקונם שאת נהנית לי קאי על תשמיש וא"כ ע"ז לא שייך דאומר לה צאי מע"י במזונותיך אבל זה תמוה דהתוס' בעצמם כתבו ר"פ המדיר דלהנות לו לא משמע אלא מזונות וצ"ע ואולי התוס' לא כתבו רק דמצי חייל בתנאי אף אם היה מדירה בפירוש מתשמיש אבל הפירוש שאת נהנית לי הוא מזונות ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״א (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.