וכתב דדוקא במה שכתב דרך צווי הוא דיליף מקודם מתן תורה אבל מה דכתיב בדרך סיפור שזה עשה כך לא ילפינן וע"ז הקשה דא"כ היאך יליף הש"ס בתענית דאסור לשמש מטתו בשני רעבון מיוסף ותירץ דזה אינו רק ממדת חסידות בזה ילפינן מקודם מתן תורה ולפ"ז כאן דכתיב בדרך סיפור מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען א"כ אין לילף רק מדת חסידות שיכול לגרש אבל לא שיוציא והיינו בשוטים או בדברים עכ"פ הוה כפיה ולכך אמר אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר איכא. ובזה מיושב מה שאמרו ולילף מיצחק והקשה בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' מ"א דא"כ יקשה קראי אהדדי דאברהם שמענו שבעשר שנים רצה לגרש וביצחק עשרים.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ח (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.