שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ז (ח׳)

ולכאור' היא קושיא אבל באמת זה אינו דבשלמא אם היה רוצה לסלק עצמו מפרקונה שייך לומר דלא נתקן לטובתו אבל כיון דמפרקונה א"י לסלק עצמו וגם היא אינה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותן פירות כמ"ש התוס' שם וכן הוא בטוש"ע אהע"ז סי' ס"ט וא"כ מה שרוצה לסלק מהפירות זה אינו רק סילוק טובתו בלבד בזה ודאי יוכל לסלק עצמו ודו"ק: והנה בלמדי בשנת תרי"א באהע"ז סי' קס"ג ולמדתי הסוגיא דספק ובני יבם ונתקשיתי מאד דהרי בסי' קס"ג ס"א בהג"ה מבואר שם דהא דיבם קם לנחלה הוא דוקא בשראוי להתיבם והוא מהנימוק"י שהובא בבה"ב שם דאף באינו ראוי מדרבנן אינו יורש וא"כ הרי ספק בן שבעה לאחרון ובן תשעה לראשון יוציא והוא ספק תורה אשת אח בכרת וא"כ בודאי אינו רשאי לקיימה וא"כ למה יטול היבם הנכסים כלל והוא תימה רבה וצ"ל דאינו נוטל מכח שיבם ורק כאין כאן אח יותר רק זה האח וא"כ נוטל מכח ירושת אח לא מכח שהוא זוכה בנכסי המת בשביל היבום כנלפענ"ד אמנם בדברי הרא"ש מבואר דמתורת יבום הוא נוטל שהרי מוקי לה בסבא קיים דאין ליבם במקום אב רק מתורת יבום והדרא קושיא לדוכתה.