שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ו (ח׳)

אך יש לומר דלר"ע שוב מה שאסור באכילה הוא מכח תוספת יוה"כ לענין מלאכה וא"כ כיון שעכ"פ אסור בתוספת יוה"כ לאכול ואכילה נצמח מכח איסור מלאכה שפיר מקרי כולל ולא הוה משום אחד. עוד פש גבן לבאר הנקודה הנפלאה שכתב הרמב"ם פ"ג מכריתות בטעם דל"ש בבשר נבלה בחלב איסור מוסיף. והנה לא אכחד קושט דברי אמת דדברי הכו"פ סי' פ"ז נכונים מאד דהכוונה דכל עוד שאנו דנין שאינו בגדר בב"ח איך שייך שיחול לפי שבב"ח אסור בהנאה והא אינו בב"ח כלל ולא נאסר בהנאה ואיך נעשה מן המסובב סיבה ע"ש שהאריך בזה. אך לפענ"ד היה נראה דהנה כבר נודע דהכלל דמוסיף הוא כשנאסר החפץ באיסור מוסיף אבל כשלא נאסר החפץ בעצמותו רק שכולל איסור לדברים אחרים זה מקרי כולל. והנה בב"ח כל אחד היתר בפני עצמו ורק בהתחברם יחד נאסרו וא"כ עיקר המוסיף בא כשנעשה בב"ח וכל בב"ח שנאסר באכילה נאסר בהנאה אבל לא יתכן שם מוסיף על החפץ דעל איזה מהם תיחס גדר החפץ שנאסר אם על הבשר או על החלב וא"כ כל שהבשר אסור בנבלה ואתה אומר דלא חל עליו בב"ח א"כ גם על החלב א"א ליחס מוסיף דהחלב בעצמו מותר ועל הנבלה בודאי אי אפשר ליחס איסור מוסיף דבפ"ע מקרי היתר לענין בב"ח וא"כ כיון שבנפרד לא יצדק שם איסור חפצא איך כשנתחברו חל יחס בשר בחלב דאיזה מהם נקרא חפץ ועל שניהם ביחד ג"כ אי אפשר ליחס שם איסור דזה יתכן אם היה בשר בחלב בפ"ע היתר אתה תוכל ליחס שם בשר בחלב דשניהם ביחד הם החפץ אבל כיון שעל הנבילה אינו חל איסור משום בשר בחלב ועל החלב בפ"ע ג"כ אי אפשר ליחס איסור על החפץ וגם בהתחברם הרי יש אחד מהם שאי אפשר להתוסף עליו שם בשר בחלב ושוב לא חל גם בהתחברם שמה שלא יצדק בנפרד לא יצדק במחובר ומכ"ש במחובר כזה שעל הבשר אי אפשר להוסיף עליו שם איסור חפצא ועל החלב בלבד פשיטא דא"א ליחס שם איסור חפצא ולכך אינו חל בב"א בזה וזה נקודה נפלאה לדעתי בכוונת הנקודה הנפלאה ובשו"ת רמ"ע מפאנו שם רצה לפרש דלא שייך מוסיף בב"ח דהו"ל שני חתיכות וכדאמר רבא בשבועות דף כ"ד ע"ב כי אמרינן מוסיף בחדא חתיכה ולא בשנים והדבר דחוק דבב"ח שניהם גם יחד מקרי חתיכה אחת וא"כ הוה חפץ אחד וגם הוא נדחק דאכתי הו"ל כולל וכתב דאינו לא מוסיף ולכלל כולל לא בא אבל מ"ש ת"ל נכון ועמוק מאד ת"ל ועיין לח"מ פ"ט ממ"ח הלכה יו"ד שהקשה ג"כ על רבינו דאמאי לא חל בב"ח משום איסור מוסיף ע"י הנאה וכתבתי בגליון שם דגם בכנה"ג בסוף חלק או"ח שם נדחק בזה ולא זכרו דברי הרמב"ם בפירוש המשניות והמגיה בפי"ד שם הי"ט רמז לדברי הרמב"ם וכתב שתירוצו אין לו מובן. ולפמ"ש הנה אמת נכון הדבר. והנה ראיתי בטעם המלך שהאריך הרחיב הדיבור בענין הנקודה הנפלאה יעו"ש מ"ש בזה וחפשתי ומצאתי שם שהעיר במ"ש דלא שייך מוסיף מצד חומר העונש וע"ש שהקשה על רש"י במכות ומגיה שם זאת אשר מצאה ידי במעט הזמן אשר בינותי בזה והרוצה להעמיק בדברים אלה ישים עין על פניני אמרות הרמ"ע מפאנו ז"ל כי הוא דלה דלה לנו ענין איסור חל על איסור בכללותיה ובפרטותי' ומבין פניני אמרותיו יוכל המעיין לבנות ולסתור ולהעמיק וימצא ענינים וכללים חדשים בכל הסוגיות דשייכי לזה וכעת לא נתנני הזמן להעמיק יותר אולי יזכני ד' ואשוב בל"נ ואשנה פרק זה: