שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ו (י״ז)

ולכאורה יש לדחות דאפשר דקאי אליבא דמ"ד משאצל"ג פטור אך זה אינו דבאמת בשבת ל"א ס"ל לעולא דר' יוסי ס"ל כר"י במלאכה שאצל"ג דחייב וא"כ כאן דהקושיא קאי אליבא דר"י שפיר קשה. אך לפענ"ד נראה לפמ"ש המפרשים בהא דאמר רב מסתפינא דלא לחכו עלי דרי בתראי וקשה הא מצי סבר כר"י ומשאצל"ג חייב וכתבו כיון דלא ניחא לי' הו"ל כדבר שאין דרכו לצבוע ופטור אף למ"ד משאצל"ג חייב ולפ"ז כאן דכיון דל"צ לתווסי בשרה דמא דליתי לזבוני רק דמשאצל"ג חייב וכיון שאין דרכו לצבוע שוב פטור ובתשובה לענין השוחט עולת נדבה ביו"ט הארכתי בזה והנה ראיתי בטעם המלך הלכות גזילה דף ע' הערה נכונה בהא דאמרו בחולין דף ק"א דשבת ויוה"כ הוה איסור בת אחת ואמאי והא אם נימא דתוספת יוה"כ מה"ת ותוספת שבת אינו מן התורה וא"כ יוה"כ קדים ע"ש אמנם לפענ"ד נראה דהנה הר"ן בביצה ריש פ"ד גבי תוספת עינוי פלפל שם אם תוספת עינוי הוא קודם בה"ש או בה"ש ואף דבה"ש בלא"ה אסור מכח ספק הא לשיטת הרמב"ם ספק מן התורה לקולא וא"כ אצטריך קרא לאסור תוספת יוה"כ בספק לילה דהיינו בה"ש. ולפ"ז נראה לפענ"ד דכל שחל שבת ויוה"כ כאחת שוב גם שבת אסור וא"ל דבה"ש הוה ספק ומותר דהרי כל שלענין יוה"כ גלתה התורה דהתוס' אסור ומחזיקין שהוא לילה א"כ איך אפשר דלענין איסור שבת נחשבהו ליום ובשלמא בשאר שבת שאינו יוה"כ יש לומר דלענין יוה"כ רצתה התורה להחמיר משא"כ לענין שבת אזלינן בספיקו להקל אבל כל שחל ביחד היאך אפשר דלענין יוה"כ יחשב ללילה ולשבת יחשב ליום וא"כ שפיר חל בב"א. אמנם לפ"ז אי קשיא הא קשיא בהא דאמרו ביבמות דף ל"ד דר"מ אית ליה איסור בת אחת ופירש"י משום דכשקידש היום חל עליו איסור אכילת יוה"כ ואיסור שבת וקשה הא עינוי של אכילה בודאי הוה קודם בה"ש שהרי לענין עינוי של אכילה לכ"ע הוה דאורייתא ומטעם דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב ועפר"ח סי' תר"ח וא"כ מתחיל עוד מתשעה לחדש קודם בה"ש וא"כ שוב יוה"כ קדים ואיך מקרי בת אחת והיא קושיא נפלאה הן אמת דבלא"ה תמוה דברי הר"ן דהרי שיטת הרמב"ם פ"ט משגגות דעשה מלאכה בה"ש של ע"ש מקרי איקבע איסורא ומביא אשם תלוי ועיין בלח"מ שם והרי באקבע איסורא גם הרמב"ם מודה דספק אסור מה"ת דאל"כ אשם תלוי היאך משכחת לה וא"כ שוב יקשה גם להרמב"ם למה לי קרא על תוס' יוה"כ לענין בה"ש הא מקרי אקבע איסורא וגם בשבת אסור וע"כ דתוספת יוה"כ על קודם בה"ש ושוב יוה"כ קדים. הן אמת דהמעיין בחולין שם ימצא דשבת על יוה"כ ודאי חייל דהו"ל מוסיף דשבת הו"ל מיתת ב"ד ויוה"כ זדונו כרת ורק יוה"כ על שבת א"א לחול וא"כ כל שאתה אומר שיום הכיפורים קדים שבת בודאי חל. אמנם אכתי קשה למה דקאמר שם דשבת קביעא וקיימא וקאמר הש"ס סוף סוף תרווייהו בהדי הדדי קאתי אמאי לא קאמר דאדרבא יום הכיפורים קדים.