שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ד (ג׳)

והנה הריב"ש בסי' שמ"ה כתב דע"כ לא אמרו דבעינן נישואין ראשונים דוקא באב שפסק על בנו אבל בחתן שפסק על עצמו אף בנישואין שניים נמי ע"ש ותמה בשו"ת הנ"מ הספרדי דהא בירושלמי פרק הנושא מבואר באם דפסק לזון את בתה דה"מ בנשואין ושם פסק על עצמו ובשעה"מ פכ"ג מאישות נדחק בזה. ולפענ"ד נראה דבאמת כל ענין דדברים הנקנין באמירה הוא דאגב חיבת חיתון גמר ומקני והוה כאילו הקנה בקנין ומה"ט בדבר שא"ב ל"מ דלא עדיף אמירה מקנין דגם בקנין ל"מ בדבר שא"ב ולפ"ז צ"ב להרמב"ם היאך מועיל בפוסק על עצמו שיזון דהו"ל דבר שאינו קצוב ומטעם דהו"ל דברים הנקנים באמיר' הא גם קנין ל"מ לדידי' וצ"ל כיון דהוה חיבת חיתון ל"מ דבר שאינו קצוב דעושה בשביל מחיר וכמ"ש המלמ"ל בשם הפוסקים דכל שעושה בשביל מחיר ל"ש דבר שאינו קצוב ולפ"ז זהו בנשואין הראשונים דאז אף האב יכול לפסוק א"כ לא שייך דבר שאינו קצוב דעושה בשביל מחיר אבל בנשואין השנים א"כ אינו דבר ברור דהרי האב א"י לפסוק ורק דבחתן עצמו אמרינן דעל עצמו גמר ומקני אף בנשואין שניים ובזה עכ"פ בדבר שאילו מועיל קנין לא מועיל אמירתו שיהי' עדיף מקנין. ובלא"ה נראה דבאמת ענין חיבת חיתון דמועיל צריך להבין דמ"ט יש בדבר שיקנה עי"ז והרי לא הוה רק אומדנא בעלמא שאמדו דעתו של אדם וצ"ל דהוה אומדנא דמוכח וברור וגלוי לכל ובכה"ג גם ע"פ אומדנא מוציאין ממון וכמבואר בחו"מ סי' ט"ו דבד"מ מועיל אומדנא ברור' וגלויה ולפ"ז צ"ל דגם דבר שאינו קצוב דל"מ קנין אפ"ה מועיל בדברים הנקנים באמיר' דהוה אומדנא דמוכח טובא ולפ"ז בנישואין שנים דעכ"פ האומדנא אינה גלויה וידועה דהרי לגבי אב ל"מ רק החתן בעצמו יכול להקנות דהוא לעצמו גמר ומקני ולפ"ז עכ"פ דבר שאינו קצוב ל"מ ודו"ק: