שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ד (כ״ד)

והנה בשנת תרי"ז י"א תמוז הי' אצלי הרב מוה' שאול אווירבויך נ"י וכה הראני במ"ש בש"ע אהע"ז סי' נ"א דבעינן עמדו וקדשו מיד והרי במ"ק משמע דלא בעי עמדו וקדשו מיד כדאמרו בדף ח"י ע"ב לא בשטרי פסיקתא ומשמע דקידושין אסור ובהחפזי ובצערי לא ראיתי מי שעמד בזה. והשבתי דלק"מ דכל הטעם דבעי עמדו וקדשו מיד דאל"כ יש לומר דלא גמרו בדעתם להקנות דהרי חזינן דלא קדשו מיד ולפ"ז בחוה"מ להס"ד דאסור לקדש שוב אין ראיה מזה ומועיל הפסיקתא אף בלא עמדו וקדשו ודו"ק. גם לפמ"ש הב"ש שם בשם התוס' דכשיזכיר התנאי אח"כ בשעת קידושין מועיל ג"כ לק"מ. וע"ד הפלפול אמרתי לפמ"ש הט"ז באו"ח סי' תקנ"א דמה דצריך לטעם שמא יקדמנו הוא משום דאין מערבין שמחה בשמחה ולפ"ז הרי התוס' במ"ק דף ט' כתבו דמה דאין מערבין שמחה בשמחה הוא משום שלא יהיו מצות חבילות כדי שיהי' לבו פנוי לאותה מצוה ולפ"ז י"ל דאף שאסור לקדש בחוה"מ היינו משום דאין מערבין שמחה בשמחה אבל כאן דכבר נכתב שטר פסיקתא ועיקר מה שעושה הוא כדי שיהיה קיום דאל"כ יחזור בו א"כ בכה"ג אינו עושה בשביל המצוה רק כדי שלא יחזור בו ובכה"ג ליכא חשש דמצות חבילות חבילות ומה גם דבאמת לארס אין כאן מצוה כ"כ כדאמרו שם במ"ק לארס לא עביד מצוה ורק דהוה הכנה למצוה ובכה"ג כל שעושה רק לקיים הקנין בודאי לא אכפת לן ודו"ק היטב. שוב הראוני דבריטב"א במ"ק שם הרגיש בזה דהקידושין היו קודם י"ט ע"ש דנראה דלא כט"ז דאין בו משום עירוב שמחה בשמחה רק משום דהוה כקונה קנין ע"ש: והנה א' תצוה תרי"ט הי' אצלי החריף מוה' ראובן ר"פ מטארניפאהל והראני מ"ש בב"מ דף ק"ד מקום שנהגו לעשות מלוה גובה מלוה והקשה ממ"ש בש"ע ס"ס ל"ט דהמלוה יכול לחזור בו טרם שלוה וע"ש בסמ"ע ולמה לא יוכל לחזור בו ולק"מ דהא שאני התם דיש לומר דשמע דאינו בטוח אבל כאן מ"ט שיוכל לחזור וגם הא הוה דברים הנקנים באמירה ואף דנימא דבנשואין לא שייך זאת ועיין סי' ס"ו ס"ח מכל מקום לענין זה ודאי דאינו יכול לחזור ודו"ק: